בננות - בלוגים / / כנפיים
בין שתי הרשויות
  • רבקה ירון

    לידת קורדובה, ארגנטינה. בישראל מ-1961; ירושלמית מ-1966. מוסמכת האוניברסיטה העברית בירושלים. דו-לשונית – כותבת ומפרסמת בעברית ובספרדית (שירה, סיפורת, מסות)

כנפיים

.
.

כְּנָפַיִּם / ©רבקה ירון

 

צִפּוֹר

 

צִפּוֹר

עֲלֵי כּוֹתֶרֶת

נוֹבְטִים

מִבְּשָּׂרָהּ

נִתְלִים

מְטִילִים אוֹתָהּ

מַטָּה

מַטָּה

 

מַטָּה

 

מַקּוֹרָהּ בַּ

 

 

 

(אֵיךְ תִּנָּשֵׂא

                )

 

 

*

9 תגובות

  1. רוחה שפירא

    בוקר טוב רבקה!
    ציפור מזוהה אצלי בעיקר עם כנפים, כדימוי של חופש, תנועה, התעלות, מרחב וכוח לגבור על מעצורים ומגבלות.
    הדימוי של הציפור בשיר שלך כמוטלת – "מַטָּה/ מַטָּה// מַטָּה", מוזר ועצוב בעיניי.
    יתכן שהבעייה שלי היא גם עם הקצב המפוזר והרעיונות הלא מתפתחים, כמעט חסרי כנפיים.
    כאמור השיר לא ממריא.
    נדמה לי שיש לנקד "מְקוֹרָהּ" (המקור שלה)כך, בשוא במ'.
    בברכה ~ רוחה

    • צהריים טובים, רוחה.
      תודה על הקריאה ועל התגובה המפורטת. אני מבינה אֶת ההרגשה שלך, נדמה לי.

      בנוגע לניקוד ולהצעתך:
      מַקּוֹר: "פֶּה" של ציפור – של עופות למיניהם.
      לכן, מַקּוֹרָהּ.

      (מָקוֹר: מוצא, המקום הראשוני (וכד'); אדם, ארגון (וכד'); הטופס המקורי (וכד'); ויש עוד כמה דנוטציות.)

      תודה רבה שוב, רוחה יקרה.
      המשך יום נעים.

      • רוחה שפירא

        אופס, טעיתי!
        אכן צדקת בעניין הַ"מַקּוֹר" (מַקּוֹרָה) וגם בעניין הַ"מָקוֹר" האחר. תודה ~ רוחה

  2. אומי לייסנר

    תודה, רבקה.

    • רבקה ירון

      תודה לך, אומי.
      אִם הגעתי אלייך – למען הדיוק:
      אִם הטקסט שלי הגיע אלייך, אני שמחה מאוד. מאוד.
      :))
      יום נעים.

  3. רבקה ירון

    ברשותכם, אני מעלה לכאן את תגובתה של נטע התמר, מאתר אחר, כי הקריאה שלה היא הקריאה שציפיתי לה. בזכותה התברר לי ש- שלא כתבתי "חידת חמיצר":

    תחילת ציטוט>>>

    "ציפור ופרח שני דברים שהם קסומים, הציפור כסמל לחופש, והפרח כסמל ליופי. אך אם נחבר את שניהם יחד, וציפור תצמיח עלי כותרת, הרי שכנפיה כבר לא יוכלו לשאת אותה. ואם פרח יצמיח כנפיים, הרי שהוא נותק ממקור המזון שלו, ואיך יחיה. כל אחד ותכונותיו, כדי שימומש הכי מלא שניתן.

    ניזכרתי בפתגם הודי שחוק אבל מאוד יפה בעיניי. בתרגום נכון ל'עברית-עכשווית', הפתגם אומר:
    'אִם יש לך דולר אחד, בחציוֹ תקנה לחםם כדי שתוכל לחיות, ובחציו השני תקנה
    פרח, כדי שיהיה לך בשביל מה לחיות.'"

    >>>סוף ציטוט.

    ואני מוסיפה:
    מה שהפתגם אומר, בנוסף למשמעותוֹ הידועה, הוא: "אל תקנה שני 'סמלים', עליך לשמור על הקיום הפיזי."


    תודה לנטע התמר.
    ותודה לכם.
    רבקה

    • רבקה ירון

      מה שהפתגם ההודי אומר, בנוסף למשמעותוֹ הרגילה, הוא:

      "אַל תקנה *רק* דברי 'מזון' (דברים מטיריאליים), כי לא יהיה לך בשביל מה לחיות. ו\אבל: אל תקנה *רק* 'פרח'\'סמלים', כי לא תוכל להתקיים פיזית."

      תודה שוב, ועמכם הסליחה.

      • רבקה ירון

        אז מתברר שיש קלידים שלא עוברים.

        תיקון לתגובה ה'מתקנת' הקודמת:

        מה שהפתגם ההודי אומר, בנוסף למשמעותוֹ הרגילה, הוא:

        "אַל תקנה *רק* דברי 'מזון' (דברים מטיריאליים), כי לא יהיה לך בשביל מה לחיות. ו/אבל: אל תקנה *רק* 'פרח'/'סמלים', כי לא תוכל להתקיים פיזית."

        תודה שוב, ועמכם הסליחה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרבקה ירון