תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה

השנה הייתה לי הזכות להשתתף בטקס הענקת חסידי אומות עולם למשפחה שהצילה את אבי. בנובמבר נסענו הורי אחותי ואני להשתתף בטקס באמסטרדם, עיר מולדתו של אבי. התהליך להכרה במציל כחסיד אומות עולם הוא ארוך ומעט מייגע אבל לא רק התהליך הבירוקרטי ארוך, התהליכים הנפשיים שעובר מי שניצל בזכות אומץ ליבם של אחרים גם הוא ארוך, בעיקר אם נותר יתום בעולם. ...

          לפני שנים התארח בבית הורי בחור הולנדי צעיר שפגשנו זמן לא רב קודם במעבורת מיוון לחיפה. הורי התיידדו אתו באנייה וכששב לביקור בארץ התאכסן בביתנו. הייתי עסוקה אז בענייני התבגרות אבל אני זוכרת שהיה משהו נעים ומביך גם יחד בנוכחותו. היה בו חידוש צעיר ומרענן לצד מבט של זר שרואה אותנו בחולשותינו. נזכרתי בו, באורח ...

    בשנתיים האחרונות אני עובדת מספר שעות בשבוע בחטיבת ביניים ממלכתית דתית. למרות שאני חילונית גמורה יצרתי שם קשרים טובים עם צוות המורים והמחנכים ואני נהנית מאד מעבודתי. עד כאן, כמו שאומרים, הכל טוב. אבל כשזה מגיע לפעילויות הפנאי שלי אני עדיין מעדיפה תחומי עניין שצביונם אינו דתי. לכן ביקשתי להירשם דרך הסתדרות המורים לשבת עיון בנושא שמעניין אותי. ...

  בתקופה האחרונה החלטתי לקחת פסק זמן של התנזרות ושתיקה מ"בננות" כדי לא להיות מוסחת בשעת כתיבה. אבל עכשיו אני מפרה לרגע, כמה סימבולי, את ההתנזרות והשתיקה כי אני חייבת, פשוט חייבת  לצעוק במלוא ריאותיי: איזו בושה נוראה! מנזר השתקנים בלטרון, כמו מנזר המצלבה שהושחת על ידי מחבלים יהודים לפני חודשים אחדים, הוא ממחוזות ילדותי, מהמקומות אליו היו לוקחים אותי ...

  לפעמים  חלומות מתגשמים לרגע,  במקומות אחרים היה וכיף וטוב לחזור, המשך קיץ שמשי לכולנו.  

רגע לפני שאני עפה לי להפוגה ממרק הלחות הדביק אני עוצרת כאן כדי לפזר כמה מילות התפעלות. לא מאמר ביקורת לא פוסט משבח רק כמה מילים שאולי יבטאו   מעט את חוויית הקריאה שלי בספרה האחרון של ריקי דסקל "הכח המדמה". בספרה היפה מיטבה ריקי דסקל לתהות על כוחן של המילים, על הרגע בו מתרחש הפלא על "המקום שכאב הופך ליופי" (עמ' ...

לפעמים אני אוהבת נסיעות ארוכות. כשאין מה לשמוע ברדיו, אני מכניסה דיסק וכל המשפחה מקשיבה איתי ביחד למוסיקה שאני אוהבת. אני לא צריכה לבקש "תקשיבו" או לשאול "שמעתם?" כולנו מתאספים באולם הקונצרטים הקטן והנייד שלנו וביחד אנחנו מאזינים למוסיקה. מדהים איך באולם הקונצרטים הקטן והנייד שלנו מאזינים ברוב קשב. יש בו מופעים בעברית, באנגלית, קצת קלאסי ומעט ג'אז.  הכי אני ...

  אַתָּה צוֹעֵק כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ, מִדְבָּר כְּדֵי לֹא לְהַקְשִׁיב, מַכֶּה כְּדֵי לֹא לְהַרְגִּישׁ וּלְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא בּוֹכֶה. זוֹעֵק בְּלִי לִקְרֹא לָעֶזְרָה, וְהָעִקָּר בְּלִי שֶׁאִישׁ יֶדַע. שׁותֶק כִּי יַגִּידוּ "פַּחְדָן! אַל תַּגְזִים וְתִשְׁכַּח כְּבָר, עָבָר. שֶׁתֵּדַע, זֶה כְּבָר לֹא מְעַנְיֵן. הָאֱמֶת, רַק אַתָּה עוֹד זוֹכֵר." צוֹעֵק בַּשְּׁתִיקָה וְשׁוֹתֵק בִּצְעָקָה, מַאֲזִין בִּדְּרִיכוּת וְדָרוּךְ לִצְמִיתוּת. בְּיוֹמְךָ, בְּלילך תּוֹתָחִים רוֹעֲמִים: "אַתָּה מֵת," הֵם ...

שפן סלע בראש הנקרה, נהנה מיום שמש חורפי.  

      "מַשֶּׁהוּ מַסְרִיחַ כָּאן." אָמְרָה הַמְּשֻׁגַּעַת כְּשֶׁעָלְתָה עִם עֶרֶב לָאוֹטוֹבּוּס וְחָלְפָה עַל פְּנֵי הַפָּנִים הַיְּגֵעוֹת, הַבּוֹהוֹת בְּאֲדִישׁוּת לֵאָה, וְהִתְיַשְּׁבָה עַל הַסַּפְסָל הָאֲחוֹרִי. הִיא התיזה בֹּשֶׂם עַל צווארה וְעַל בְּגָדֶיהָ וּבֵין רַגְלָיהָ וְעַל הַבֹּשֶׂם שהתיזה אֶמֶשׁ וְכִסְּתָה אֶת אַפָּהּ בְּצַוָּארוֹן חולצתה.   "מַשֶּׁהוּ מַסְרִיחַ כָּאן." מִהֲרָה הַמְּשֻׁגַּעַת לָרֶדֶת לְאַחַר תַּחֲנוֹת ספורות וְהוֹתִירָה שֹׁבֶל שֶׁל רֵיחַ בֹּשֶׂם זוֹל וְרֵיחַ חָרִיף ...