תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה
בשנתיים האחרונות אני עובדת מספר שעות בשבוע בחטיבת ביניים ממלכתית דתית. למרות שאני חילונית גמורה יצרתי שם קשרים טובים עם צוות המורים והמחנכים ואני נהנית מאד מעבודתי.
עד כאן, כמו שאומרים, הכל טוב. אבל כשזה מגיע לפעילויות הפנאי שלי אני עדיין מעדיפה תחומי עניין שצביונם אינו דתי. לכן ביקשתי להירשם דרך הסתדרות המורים לשבת עיון בנושא שמעניין אותי. הסתבר לי, להפתעתי, שאני יכולה להירשם לשבתות עיון, ופעילויות בכלל, של המגזר הדתי בלבד!!!!
למה?
למה?
כי אני שייכת, לתפיסתם, למגזר הדתי.
ואני שואלת : לשם מה ההפרדה המגזרית הזאת?
"ואם הייתי ערבייה והייתי רוצה להירשם לשבת העיון הזו הייתי יכולה?" שאלתי
"הפעילויות מיועדות למגזרים מסוימים." הובהר לי. כלומר לא, לא היית יכולה. לערבים יש את הפעילויות שלהם ולדתיים יש את שלהם ולחילונים…
למי זה טוב? את מי זה משרת?
אם אני רוצה לבלות בשעות הפנאי עם ידידה ערביה או חילונית או דתייה…
את יכולה, יאמרו לי, אבל לא בבית ספרינו.
אז תסלחו לי, מה אנחנו מצפים ממערכת שעושה הפרדה בין אדם לאדם, אלו ערכים אנחנו מצפים שתנחיל לילדינו?
אגב, קיבלתי בסופו של דבר אישור מיוחד להירשם שבת העיון האמורה ובכל פעם שארצה להירשם לפעילות שאינה מהמגזר הדתי אזדקק לאישור מיוחד, הסבירו לי בנימוס.
אותי זה יותר ממכעיס, אותי זה מטריד ומדאיג ואפילו מבהיל.
זה באמת מכעיס, פרי של מחשבה מסוידת, הייתי כותבת מכתב לשר החינוך ,שיראה מה זה קרוב לבבות
ייתכן שזה שורש כל הרע אצלנו, בעולם… ההפרדה הזאת, החלוקה הזאת, הקטגוריות ותת-הקטגוריות האלה, המיונים האלה. מדברים על אחדות ואין אחדות. אולי כשיבוא המשיח…
זה קורה גם לא במשרד החינוך שם זה מובלט. אבל הדברים קורים בכל מקום בלי לדבר על זה.
אוטומט כזה. כולנו מאד מגזרים. מצד שני גם מאד לא. ותודה על הלא.
אני מאמינה כמו גבריאלה.
תודה חנה, גבריאלה ואביטל על תגובותכן.
אני מסרבת לקבל זאת כגזרה משמים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להשלים עם הכנסת מגזרים לגטאות. מחר יאמרו שאירוע מסויים הוא רק לאשכנזים או עיראקיים. לתפיסתי זה בלתי נסבל.
ואני לא רוצה לחכות עד יבוא המשיח…
צודקת, אבל בגדול כולנו גזענים. במידה זו או אחרת וגם לא. כוונתי למופשט. לא קונקרטי. אותי פיטרו ממקום עבודתי על סעיף דתיות יתר. ותמיד אתקל בהכחשות. וכשניסתילהתקבל לעבודה כמורה פרטית בבית ספר חילוני אמרו שההורים יבהלו, כי זו תוכנית יצירתית. ואם אתבע את האיש אף הוא יכחיש.
אצלך הממונים לפחות מאד כנים.
אז דברתי בגדול, עשי כטוב בעינייך.
אביטל, מה שאת מספרת כאן זה נורא בעיני. זו אפלייה לשמה. אני שמחה שאת מעלה את כאן כי אלה פני החברה שלנו ואסור לעבור על כך בהשלמה, לפחות לספר את הדברים. אין לנו את הפריבילגיה לביות גזענים, גם לא אם זה "גבולי" או בצידוקים של "טובת המגזר". אנחנו אמרוים להיות אור לגויים לא? אני מסכימה עם דוד שרק אנחנו יכולים לקרב את ביאת המשיח (באופן סמלי או לא, איש באמונתו).
בהסתדרות המורים אני חושבת שהכוונה הראשונית אפילו היתה טובה, לתת לכל מגזר נושאים שמעניינים אותו, אבל למה לחסום זליגה ממגזר לגזר? זו עדריות!
בסיפורים שלך אין אפילו כוונה טובה.
לא אין. אבל זה נותן לי נושאי כתיבה. כך שהניסיון שהקב"ה שלח לי הגיע לאדם הנכון. דרך אגב כתבתי על זה רבות בבלוג שלי.
בהצלחה.
אני קןראץ נאמנה של הבלוג שלך כך שאני מכירה את הנושאים אבל אני לא סלחנית כמוך ולא מוכנה לקבל דחייה על רקע גזעי/מגדרי/מגזרי כניסיון של הקב"ה אותנו. אני חושבת שמי שמסרב לקבל משהי כמוך לעבודה כי "מה יגידו" זה איום ונורא ובחברה מתוקנת היה עליו לתת את הדין. מה היינו אומרים על סיפור כזה באירופה של היום???
רקפת, את לא מוכנה לקבל… אבל מה את יכולה לעשות? להילחם בטחנות רוח, להכריז מלחמה על הסדר הקיים? מה? גם אביטל לא מוכנה לקבל, והיא עושה מה שביכולתה לעשות, היא כותבת על זה, מעירה את תשומת הלב הציבורית לזה. ברור שהיחיד חסר אונים מול הסדר החברתי ומול העוולות השונות…
גבריאלה יקרה
מסכימה איתך. אביטל כותבת על כך וגם אני כותבת על כך. היחיד הוא חלש מול המערכות אבל לא חסר אונים. אסור לנו לקבל עוולות מתוך תחושה של חוסר אונים ולהשלים עם הדין. תודה לאל אנחנו במדינה דמוקרטית ואנחנו יכולים לכתוב על כך והתלונן ולשלוח מכתבים ולהביא לתודעה.
החמור לדעתי בסיפור שהבאתי הוא שהמיגזריות נעשית בתוך מערכת החינוך הממשלתית שלנו, בין אנשי הצוות, כדבר מובן האליו שאל למגזרים שונים להתערבב. אין פה כוונה רעה רק תמונה עגומה מאד של תפיסה שאומרת "הנה מה טוב ומנעים שבת אחים לא ביחד."
ואם כך בין אנשי הצוות מה עם הילדים שלנו?
את צודקת, אין לי כלים משמעותיים להלחם, אולי רק דף ועט או המקלדת, אבל בכלים האלה שיש לי אני אעשה שימוש לנסות להזיז מישהו מהחשיבה המעוותת והמסוידת הזו.
רקפת, אין בינינו ויכוח.
כל אחד עושה מה שביכולתו לעשות.
שלום רקפת
משיח לא בא משיח לא מצלצל
היחידים שיכולים להביא אותו באופן סמלי
זה אנחנו בני האדם כשנדאג לעולם טוב יותר ומוסרי יותר
שהרי הסיפור של רקפת מזעזע מאד ולא חשבנו שקיים
שהרי זו גזענות לאור היום
באים בטענות שלא מקבלים אתיופים לבתי ספר וספרדים לישיבות אשכנזיות
ובלי סוף דוגמאות
והנה בית הספר שהוא ממלכתי כלומר השלטון בעצמו הופך להיות הסמן של הגזענות
ומה שמדאיג הם אפילו לא חושבים שזו גזענות
תודה דוד יקר
מסכימה עם כל מילה שלך. ירדת בדיוק לסוף דעתי.
וערב ההשקה זה היום נכון?
בהצלחה ותהנה מאד מאד!
כל הכבוד רקפת שאת לא מוותרת ומתריעה על כך !
ואיך אומר הבדחן של חלם:
אם טיפשות היתה כאב היו הולכים הרבה עם גבס
תודה ריקי יקרה על העידוד.