תרועה נאלמה כותבת, מטפלת במוסיקה
לפעמים אני אוהבת נסיעות ארוכות. כשאין מה לשמוע ברדיו, אני מכניסה דיסק וכל המשפחה מקשיבה איתי ביחד למוסיקה שאני אוהבת. אני לא צריכה לבקש "תקשיבו" או לשאול "שמעתם?" כולנו מתאספים באולם הקונצרטים הקטן והנייד שלנו וביחד אנחנו מאזינים למוסיקה.
מדהים איך באולם הקונצרטים הקטן והנייד שלנו מאזינים ברוב קשב. יש בו מופעים בעברית, באנגלית, קצת קלאסי ומעט ג'אז. הכי אני אוהבת זה להקשיב לילדים כשהם מאזינים לשירים. יש שירים שמצחיקים אותם ואז הם מבקשים לשמוע אותם שוב ושוב. למשל נורא מצחיק אותם השיר של טובה גרטנר "איזה מזליסטית שאני", אנחנו מחזירים אותו לאחור שוב ושוב ושרים ביחד והחיוך המבודח הופך לחיוך של מזליסטיות מדבקת.
כשנורית גלרון שרה "יש לי סימפטיה/ לאמנות קונספטואלית בתל אביב/ עיר בלי קונספציה/ טיח נופל/ תריס מתייפח/ אוטובוס מת…"
הבן הצעיר שלי מתגלגל מצחוק "איך אוטובוס יכול למות?" הוא שואל וחוזר לשיר ולצחוק.
בשבת האחרונה ביקרנו את ההורים של בעלי בתל אביב.
"קרה משהו?" שאלתי את גל, בני הצעיר, שהסתכל כל הזמן למעלה כאילו אנחנו באיזו בירה אירופית עתירת צריחים.
"לא קרה כלום" ענה והמשיך הביט למעלה. "אני מחפש משהו."
"מה אתה מחפש?" שאלתי. כבר חששתי שייתפס לו הצוואר.
"סבא וסבתא גרים בתל אביב, נכון?"
"כן." עניתי.
"אז אני מחפש… תריס מתייפח."
כן, אולי אוטובוס מת זה לא כל כך הגיוני (למרות שבמו עיניי ראיתי) אבל תריס מתייפח אפשר למצוא אם מחפשים במקום הנכון.
קיץ נפלא לכולם.
היי רקפת
איזה ילד מקסים, כמה הראש קודח!!!!!
ואת חברתי שותלת להם מוזיקה בראש, אין ספק שזה האולם הכי טוב שיש
בנתיים
שלך טובה
נב ניפגש בתל אביב?
בטח ניפגש!
תודה יקירה.
איזה חמוד כתבת רקפת
אכן זה תא השמיעה האינטימי ביותר
תודה דוד יקר.
המשך הצלחה לך.
מקסים קייצי ומלא הומור הקטע הזה שלך רקפת
ואהבתי את החיפוש אחרי התריס המתייפח
תודה חנה יפתי.
מתגעגעת.
היי רקפת הייתי מאד עצובה ואת ןבנך הצלחתם להצחיק אותי
תודה
עפרה
תמיד היה לי חלום לדעת להצחיק. הוא לא כל כך התגשם 🙂 אבל לבן שלי יש את החן והכישרון לכך(לפחות לדעת אמא שלו).
תודה עפרה, שמחת אותי ובכל זאת התעצבתי קצת גם כן.
הי רקפת אין כחכמת תמימותם של הילדים, ואין כמוך להפוך את החיים לסיפור.
כל כך נכון, אורה יקרה – חכמת התמימות.
תודה!
רקפת, נהניתי מאד מהסיפור השופע אמת והומור. אגב, יש לך תכונה זו והיא ערך חשוב בחיים.
תודה עקיבא על ביקורך ועל דבריך.
הילדים מוציאים את הטוב שבי (לאו דווקא באיכות הכתיבה אבל בהחלט בתכונות שציינת).