ארכיון חודש: אפריל 2010

שיר בוקר

    מקהלת הרבים   לכל ציפור קול לקריאת אור שבין כנפיה, בוקר בוקר, להינשא אל על או לנחות על פרורי ארץ, ללקט אחד לאחד כאחת האדם במקהלת הרבים.      

קרא עוד »

אבא

      שנה אחר שנה   גדר חיה מפרידה בין שיירת מכוניות לשורת מצבות. ביניהן שלך, אבא, הכי קרובה לאוטוסטרדה. אספלט לוהט לועג לַידיעה עד כמה קרובה להיצרר בך, להשתזר ולִרחק משאון האשליה שלעולם לא נתאחד.   *   האבן חסינת שנים שעברו מאז נטמנתָּ להקים מעליךָ את הבאה אליךָ פְּעוּרה לאהבתךָ את שנהייתי לְאהבתי אותךָ בְאֵין הפרעה.   ...

קרא עוד »

רבותי, הלוואי שההיסטוריה תחזור

    אפשר אולי לחשוב  שהנוסטלגיה מתעתעת. אפשר לומר מה שהיה הוא שיהיה. אפשר לומר שדבר בעצם לא השתנה הלילה והיום הזה לעומת העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה. אפשר כמובן לטעון את טענת הטענות – שבכלל, מה כל כך טוב היה במצעדים המיליטריסטיים של פעם, אלו שבנותי השתיים מעולם לא חזו בשכמותם (כשם שלא זכו לראות מימיהן עדליידע). ולא, אני ...

קרא עוד »

האור הגנוז במילות שיר חורף

  השורות הבאות מוקדשות לאדם יקר לי מאוד, שנגע אי פעם בשורשי נשמתי. נגע ועזב לשנים רבות ושב וחזר זה מכבר כאילו לא נעלם מעולם.  לאותו אדם אני מקדישה את השורות האלה ואת השיר שאני אוהבת במיוחד – ולא רק בימי זיכרון –  המצורף כקישורית. לאמור: יש מרחקים שנסגרים באחת (אלו שבגלגול הזה), ויש מרחקים ומרחבים שלא ייסגרו לעולם.  דווקא ...

קרא עוד »

הדואט של "סונטה"

      החל ממחר ידעו מדפי חנויות הספרים ברחבי הארץ חגיגה עברית שלא כל יום הם זוכים בה. כמעט מדי יום יוצאים ממחסני הוצאות הספרים עשרות ספרים חדשים, שחוזרים אליהם חפויי ראש כעבור חודשיים-גג. במחוזות הספר של עם הספר, זהו אורך חייו של כותר חדש, תינוק בן יומו, שאינו מצליח תוך הרף זמן להתרומם על שתי רגליו בגאון ולצעוד ...

קרא עוד »

עונג שבת לימי חולין – שירי אהבה ומריבה

      אין אדם בעולם שאינו נוקט במילה אהבה. אין אדם בעולם שיודע מהי, למה היא מכוונת, למה היא מתכוונת. אהבה היא מילה אוקיינית. בלעדיה אי אפשר. מי שחווה מגע אדוותיו הקלות של האוקיינוס הזה, משמע שנגע להרף זמן בשערי גן העדן עלי אדמות.  "אם לא אהבת, כאילו לא חיית ולא נשמת", כותב ולדימיר ויסוצקי בשירו "בלדה על אהבה". ...

קרא עוד »

עירומה על גב סוס במונגוליה

  לפני כחודש ראה אור ספר שירי "עירומה על גב סוס במונגוליה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר הזה הוא תמצית נשמתי המשוררת משך שלושים שנה. הודות לו הצטרפתי אל חבורת הבלוגריסטים הנפלאה של אתר בננות, שמעניקה ליוצרים תחושה רעננה כי אינם זורים עוד לרוח אנחתם. עכשיו אני מבקשת להשיב לספר כגמולו באמצעות הבלוג הרענן שלי, ולהאריך את חיי המדף שלו באמצעות ...

קרא עוד »

"בזכות" יום השואה

    כבד את אביך ואת אמך למען לא נדע עוד שואה   אתמול, מעט לפני שהחמה שקעה על עוד יום שואה חוויתי באורח מנוגד תכלית ניגוד לאופיו של היום הזה ולמה שהוא תובע מאיתנו פנימה – חוויתי חוויה מוארת ומרגשת ביותר. מימוש ויישום במלואו של הדיבר "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" על אדמת מדינת ישראל, שהוקמה ...

קרא עוד »

דקת דומייה

  הרהורים דואבים בשחר שלפני הצפירה     שנה בשנה, שנים על שנים, מאז היותי ילדה, בכל יום שואה, עם הישמע הצפירה, בעומדי דום דקת דומייה, כולי עסוקה בדבר אחד – במאמץ נפשי עצום להינתק מהווה חיי, להינתק ולהתייחד עם מה שאין לי שום יכולת להתייחד ולהתאחד איתו באמת – עם מוראות השואה, זוועה ששום דעת ונפש אנוש לעולם לא ...

קרא עוד »

מחווה של אהבה למשוררת שלומית כהן-אסיף

    אלוהים מרחם על ילדי הגן, כתב יהודה עמיחי ושלומית כהן-אסיף אוהבת אותם בכולנו, גדולים כקטנים ולהפך   לפני שנים לא מעטות, כשבנותי היו עוּלוֹת ימים, נזדמן לי על גשר גידולן והעשרת רוחן ותרבותן להתוודע אל משוררת נפלאה בשם שלומית כהן-אסיף. לא פחות משבנותי אהבו את שירתה ואגדותיה – אהבתי אותן אני כילדה שנעשתה אישה כמעט בעל כורחה, ולפעמים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט