בוסתן הפירות משורר, מסאי, מתרגם

            משה: סמל המשבר של התרבות היהודית-גרמנית.   דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו.   [אמת ואמונה  ויחסיהם בראיית דמות משה בספרות הגרמנית]. חלק ג'   המשך הקטע הקודם – העת החדשה, בתשומת לב מיוחדת לכתבי גיתה   חלק זה כולל הרבה כתוב בלשון גרמנית, ואין לי נטייה לתרגם. אפשר גם בלי.   ...

   הערת המחבר: עם הקוראים הסליחה שאנו מעסיקים אותם בענינים הנוגעים דוקא ליהדות. המאמר, להוותנו, הוא מדעי ומפורט ועוסק בדבר אחד, עליו מעיד שמו – דמות משה בספרות הגרמנית מראשיתה של זו.  אולי יהיו מי שזה כן יענין אותם: ואת מי שזה ממש לא מענין, או לא מענין כל כך, יניח נא ממנו את ידו.  זה , כזכור, ענינם של הציפורים ...

חלומות יש בחלומותיי אלמנטים חוזרים. נראה כי הם שייכים למבנה-יסוד של  נפש החולם, זה אני, או אולי בכלל לנפש החולמת. אלמנטים אלה הם הטעות, ה-Angst,  הוא פחד טרומי מפני איחורים, שיכחות: הנסיעה, אבדן הדרך, הבלבול. * התעוררתי. הילדים יצאו לשעשועיהם. חלמתי חלום זוועה – (כאמור לעיל): כרגיל, כמובן. כמו תמיד. ואין לי למי לספר. פעם, כשחלמתי, הייתי מספר  לשושי כשהתעוררנו. ...

      תחרות למאמר המשעמם ביותר  ובכל זאת – אולי יש בכך משהו? מי יודע, אולי יש בזה משהו מענין – למישהו. תמונת משה מהמקרא הראשון שנדפס בלשון הגרמנית, 1478     דמות משה בספרות הגרמנית מימי הביניים עד ימינו.   בעבודה  זו   לא נעסוק  בחיבורים  גרמניים הנושאים חותם אנטישמי מובהק. היא תעסוק  בחיבורים בלשון הגרמנית  בהם הערכות שונות ...

הראיתם מעודכם דבר כזה?   הראיתם מעודכם דבר כזה?   אני מעיד: יש ואני מוצא בין ניירותיי הישנים  – אבל לעתים, אחר הזנחה של חדשים, גם על שולחני, בין הניירות השכוחים – שיר שאינני יודע אם אני חיברתיו, אם רק העתקתיו להנאתי. דא אקע, שאינני נוהג להעתיק שירים של אחרים אל תוך ניירותיי- ויש סימנים נוספים בהם אני נעזר לקבוע כי בפרי ...

  ב מ ע ב ר ה   אינני יודע מה שולט באותו מוקד זיכרון המביא לפנינו, ללא  כל התראות מוקדמות  או קשר נראה לעין תמונות מתוך המאפליה. מתוך  עיקשות, כעומדות על שלהן, חוזרות  ועולות אותן תמונות, עד שאין  מוצא, דלתות נפתחות, התמונות מתפרצות ומגיעות  להכרה.   כך גם החפצים. כאותו שולחן ירוק. מלווה בספק-כלשהו של  טרוניה, שכמובן לא  היה ...

פסיפסים       אינני יודע מה מביא אותי לחזור למקומות הישנים  האלה. זה שנים ספון אני בביתי,  ואינני יוצא. משהו במזג האוויר – חילוף העתים, המרחק, משבר כלשהו הנראה ממשמש  ובא מביא אותי לצאת שוב, תרמיל על הגב, לפקוד עיר אחר עיר, מקום יישוב זה או אחר, חברים  וקרובים יְשָׁנִים שֶׁיְּלִינוּנִי לילה וידאגו לצרכי, כמו אי אז, אי-פעם, לפנים; ...

    סיוט   הלוואי הייתי יכול להביא לפניכם סיפור נאה, רוגע – אך זה היה סיוט.  "לך לישון" – אמרתי לעצמי. הכול בסדר. היה לך חלום, לא קרה  שום דבר.  הנה, אתה  אדם הגיוני. זכור כי עליך לעשות עוד כך וכך דברים. השעה מוקדמת, אחרי חצות, שקט בבית. עוד תספיק לישון. אטול עט  וארשום את הדברים. * מה קרה? ...

  שידוכים     אחר הצהריים, כשההפסקות בין המשלוחים החלו לגדול וההמולה בבניין הגדול  הלכה ושככה, קפצתי למשרד השידוכים. אמנם אני עדיין נשוי, אך אשתי חלתה במחלה  ממארת: אדאג, חשבתי, לעתיד, על כל מקרה שלא יבוא. מה טוב שכל הנחוץ לי – מצחצחי הנעליים, חנויות לכלי בית, משרד מס  ההכנסה –  כולם במרכז העיר; כדי לסדר עניין או לקנות דבר ...

ספרנים   במסגרת מבצע  קידום המכירות  של ספר שיריי צלצלתי – מהעבודה, כמובן – גם לספריית   קריית  שמונה, מנסה  לעניינם ברכישת הספר. מעבר הקו דיבר  אתי מנהל הספרייה,  איש שלפי  קולו היה  כנראה אדם  בעל סבר  פנים, אדם  במיטב  שנותיו,   ואולי אף  מי שגמר  מסלול חיים  אחד בעבודה אחרת וכעת  נידב שעות אחדות לעשייה בספרייה המקומית או אדרבא, ביקש בעבודה ...