Friedrich Hŏlderlin: An die Parzen Nur Einen Sommer gönnt, ihr Gewaltigen!    Und einen Herbst zu reifem Gesange mir,       Daß williger mein Herz, vom süßen          Spiele gesättiget, dann mir sterbe.   Die Seele, der im Leben ihr göttlich Recht    Nicht ward, sie ruht auch drunten im Orkus nicht;       Doch ist mir einst das Heilge, das am ...

  שמים וארץ   רוּחַ חֲצוֹת בּוֹכֶה כַּכֶּלֶב, פַּרְוָתוֹ דּוֹלֶפֶת דֶּלֶף,   כָּעֵת עַל דְּמוּת  בְּיָרֵחַ נָסָה בְּגֵו כָּפוּף בּוֹרְחָה וְרָצָה   יִבַּח, בְּעוֹד מַטָּה כְּכֶתֶם שְׁחוֹר שׁוֹמֵר הַיַּעַר – הָלֹךְ, חֲזֹר. Himmel und Erde Der Nachtwindhund weint wie ein Kind, dieweil sein Fell von Regen rinnt. Jetzt jagt er wild das Neumondweib, das hinflieht mit gebognem Leib. Tief unten ...

  Christian Morgenstern: Die Probe   Zu einem seltsamen Versuch erstand ich mir ein Nadelbuch.   Und zu dem Buch ein altes zwar, doch äußerst kühnes Dromedar.   Ein Reicher auch daneben stand, zween Säcke Gold in jeder Hand.   Der Reiche ging alsdann herfür und klopfte an die Himmelstür.   Drauf Petrus sprach: "Geschrieben stellt, daß ein Kamel weit ...

        אלה אינם טקסטים כבדים – אפשר ביום שנים? שְׁלֹשָׁה אנקורים בִּקְלִפַּת אֱגוֹז – הוֹ, פְּגִישָׁה! בֶּטֶן אַל בֶּטֶן אַנְקוֹרִים שֶׁלַּשֶּׂה.   מִשְּׂמֹאל  – זֶה צוּקִי, מִיָּמִין זֶה מוּקִי, וּבֵינֵיהֶם יוֹשֵׁב לוֹ שׁוּקִי.   עוֹצְמִים  עֵינַיִם חָזָק חָזָק, וּמִלְמַעְלָה מָשְׁלָג, הֶאָח הֶאָח!!   הֵם נִדְחָקִים זֶה אֶל זֶה קָרוֹב, כָּךְ טוֹב לְשׁוּקִי, הַנּוֹטֶה לַחְרוֹפּ.   הֵם מַקְשִׁיבִים ...

    הַטּוֹעֲנִים לַכֶּתֶר   שְׁמִי הָרוֹזֵן רִימוּר – אָמַר רוּם-מַר – אֶשְׂנָאֲכֶם כְּחֵטְא: הֵן חַטַּאתְכֶם לֹא תְּכוּפָּר – אֶת צֶלְסֶה[1] בְּחַרְתֶּם שָׁרֵת.    בַּפִּנָּה הוֹד פַרֶנְהַייט[2] הִרְוָה צְמָאוֹ בְּמֶסֶךְ. אַךְ, אֵלִי, מָה יָפֶה הָיָה כְּשֶׁעוֹד בְּמִדּוֹתַי מָדְדוּ אֶת הַמֶּזֶג!   Kronprätendenten    – »Ich bin der Graf von Réaumur und hass' euch wie die Schande! Dient nur dem Celsio ...

          Die zwei Wurzeln Zwei Tannenwurzeln groß und alt unterhalten sich im Wald. Was droben in den Wipfeln rauscht, das wird hier unten ausgetauscht. Ein altes Eichhorn sitzt dabei und strickt wohl Strümpfe für die zwei. Die eine sagt knig, die andere sagt knag. Das ist genug für einen Tag. Christian Morgenstern (1871-1914)      שֵׁנִי ...

 התפרסם ב"ספרים", מוסף הארץ לספרים, 12.10.2011  

    תרגומים לשירי כריסטיאן מורגנשטרן ( )   אחר כ-ו' תרגומים, אני חש כי באה עת סיכומים ראשונים – אם כי לא מחייבים, כמובן. באופן ארעי וראשוני אפשר, כמדומה, למיין את שירי השטות האלה לשירים על "חיות", שירים על  מפגש אנשים פשוטים עם השלטונות ( כולל משרתות בית עם גבירותיהן), ושירי משחקי לשון. אני  מודה – לא אני הראשון, ...

         עַל אֶבֶן דֶּרֶךְ (ק"מ 21)   עוֹרֵב  יָשַׁב עַל אֶבֶן דֶּרֶךְ וְכָךְ קָרָא: מָה עֵרֶךְ.   כַּלְבַּת זְאֵב כְּרָעָה שָׁם בֶּרֶךְ, הָעוֹרֵב קָרָא: מָה עֵרֶךְ.   חֲזִיר פִּצַּח שָׁם אֱגוֹז מֶלֶךְ, הָעוֹרֵב קָרָא: מָה עֵרֶךְ..   "תָּפוּס בַּשֵּׂכֶל! שִׂכְלוֹ בְּאֹבֶךְ!" קָרָא אָדָם שֶׁשָּׁם עָבָר וְהוֹסִיף עוֹד נֹפֶךְ.   שֵׁנִי שְׁפָנִים גֵּירוּהוּ עַד דַּכָּא, מִצְחוֹ הֶחֱוִיר, גּוֹנוֹ ...

      הַמַּשְׁפֵּךְ בעקבות  מורגנשטרן   שְׁנֵי מַשְׁפֵּכִים, לֵילָם נְדוֹד, מִכְנָס בּוֹדֵד רַגְלָם יְכַס: כּוֹכָב בּוֹדֵד מֵעַל זוֹהֵר: יֵצֶר לְמַטָּה הַמִּכְנָס. הָרוּחַ מֵעַל מְיַלֵּל: בְּכָל הַיֶּתֶר הֻשְׁלַך הַס. מִכְנָס הוֹלֵךְ, וְרַק אֶחָד, עוֹלָם כָּזֶה! חִידוֹת לוֹ  חַד. רָחָב מֵעַל, וּלְמַטָּה צַר – כְּבָר סִפַּרְתִּי? אַךְ אֵין דָּבָר. Die Trichter   Zwei Trichter wandeln durch die Nacht. Durch ihres Rumpfs verengten ...