עַל אֶבֶן דֶּרֶךְ (ק"מ 21)
עוֹרֵב יָשַׁב עַל אֶבֶן דֶּרֶךְ
וְכָךְ קָרָא: מָה עֵרֶךְ.
כַּלְבַּת זְאֵב כְּרָעָה שָׁם בֶּרֶךְ,
הָעוֹרֵב קָרָא: מָה עֵרֶךְ.
חֲזִיר פִּצַּח שָׁם אֱגוֹז מֶלֶךְ,
הָעוֹרֵב קָרָא: מָה עֵרֶךְ..
"תָּפוּס בַּשֵּׂכֶל! שִׂכְלוֹ בְּאֹבֶךְ!"
קָרָא אָדָם שֶׁשָּׁם עָבָר וְהוֹסִיף עוֹד נֹפֶךְ.
שֵׁנִי שְׁפָנִים גֵּירוּהוּ עַד דַּכָּא,
מִצְחוֹ הֶחֱוִיר, גּוֹנוֹ כְּשַׁעֲוָה.
עַל עֶרֶשׂ דְּוַי (כִּי מֵת שָׁם) עוֹד עָמַל בְּפֶרֶךְ
וּקְרָא: לְכָל זֶה – מָה עֵרֶךְ, עֵרֶךְ.
הַתּוֹלָע וְהַתַּיִשׁ
תּוֹלָע הַסֶּלַע מִתְפַּלֵּל.
תַּיִשׁ עוֹמֵד שָׁם, מִתְפַּעֵל.
הַתַּיִשׁ מְנַעֵר זְקָנוֹ.
כִּמְלֻמָּד זָקֵן הִנּוֹ.
אֵין הוּא מֵבִין מָה שָׁר תּוֹלָע:
מֵבִין רַק: הַשִּׁירָה מְעֻלָּה.
הַתּוֹלָע נִרְדָּם מִיָּד.
אָחוּז סַרְעָף, הַשֵּׁנִי עוֹזֵב לְבַד.