שלום לכולם
שש פצצות נפלו במועצה אזורית באר טוביה בה אני גר. מפאת אופיו של האזור הפצצות נפלו למזלנו בשטחים פתוחים.
לצערי הרב, פיקוד העורף החליט להשבית את בתי הספר והגנים , אם כי המועצה דואגת למצוא תעסוקה בטוחה באזור ומחוצה לו לבני הנוער והילדים הקטנים.
נפגשנו היום מורי התיכון, לקראת חזרה אפשרית לבית הספר ביום ראשון. בשלב הראשון יחזרו רק תלמידי י"ב שאפשר למצוא למענם שטחים מוגנים העונים על הדרישות המחמירות של פיקוד העורף.
הפגישה הוקדשה להרצאה ושיחה עם הפסיכולוגית הראשית של המועצה ויועצות בית הספר. המטרה היא לנהל נכון מבחינה רגשית את המפגש עם התלמידים ולתת להם לגיטימציה לפחדים.
מה רחב ליבי ושמח כאשר חילקו לנו בסוף הפגישה את השיר הבא כדי שנחלק אותו לכל תלמידי בית הספר (ז-י"ב)
כשקיבלתי את השיר רציתי לצעוק :
אני מכיר
אני מכיר (דרך ה"בננות")
את זו שיש לה (כך שמעתי) קשר רוחני עמוק עם המשוררת עדולה
את סבינה מסג
הנה השיר:
נתתי לעצמי יד
עדולה
נָתַתִּי לְעַצְמִי יָד
– שֶׁלֹּא אֶפְחַד;
וּמוּזָר…
זֶה עָזַר!
לַחֹשֶׁךְ לֹא הָיוּ עֵינַיִם
לִרְאוֹת שֶׁזֶּה יֶלֶד אֶחָד
וְלֹא שְׁנַיִם.
אוי, זה שיר מקסים.
חזקו ואמצו שם…
תודה על השיר היפה והחכם של עדולה.
מותק של שיר.
תחזיקו מעמד שם, בין המטחים.
גיורא נותנים לכם יד
והשיר מתוק מתוק
גיורא, עשית נחת לעדולה, כל כך שהיא אולי תפשפש ותמצא בתיקיותיה… עוד שירים מחזקים.
אלה אחלה שורות לחזק את ילדי שׂדרות.
ולמה ב – 2006 לא שוררו את עדולה גם במטולה?
שחר-מריו , שיהיה ברור. השיר נכתב בלי שעת חרום מסויימת. הוא לא שיר מגוייס. הוא שי לילדה שבי שמסתובבת במקומות מבודדים בלילה.
לא רק את ילדי שדרות. גם את ילדי ונערי באר טוביה.
שיר נפלא, חריזה מעולה, שילוב יפה של דיבור בוגר (ומוזר…זה עזר!)עם זה של הילד – בקיצור פנינה
שיר נפלא ,אאמץ אותו גם