צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים

התגובה שלי שתמר משמר מחקה   תמר משמר קוראת בפוסט שלה לצאת להפגנה"נגד המלחמה המטופשת".הגבתי לפוסט של תמר והיא ענתה לי שהיא בעד סרבנות במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית (אני לא זוכר את הניסוח המדויק). נכון ,זה הבלוג שלה והיא יכולה לעשות בו מה שהיא רוצה למשל: כשהתפרסמו בעבר הערות לא מחמיאות על מה שפרסמה, הכריזה שרק את תגובותיהם של כותבים מזוהים ...

בעקבות הפוסט של שהם סמיט על החינוך לקריאת ספרים ,אני מביא רישום נוסף מתוך המחזור "ספרים". בסלון של הורי   מְסֻדָּרִים לְפִי צֶבַע הַכְּרִיכוֹת פֵּאֲרוּ הַסְּפָרִים שֶׁל הוֹרַי אֶת הַסָּלוֹן.   כִּתְבֵי הַמַּצְבִּיא וְכִתְבֵי הַנָּבִיא שֶׁל תְּנוּעַת הָעֲבוֹדָה.   כָּל כִּתְבֵי הַסּוֹפֵר כָּל כִּתְבֵי הַמְשׁוֹרֵר וְ"סִפְרִיַּת עַם עוֹבֵד"   אֶת הָרוֹמָנִים שֶׁל "הוֹצָאַת מ. מִזְרָחִי" אֶפְשָׁר לְהַחְלִיף בַּסִּפְרִיָּה.  

    יהירות 1   אֵיזֶה בָּלוֹן נָפוּחַ אֲנִי.   כֻּלִּי גֻּמִּי קָרוּעַ חֲסַר אֲוִיר. פִּסּוֹת פִּסּוֹת עַל הַקַּרְקַָע וְעֲדַיִן מְנַסֶּה לְהַרְשִׁים עִם קוֹלוֹת שֶׁל מָטוֹס קְרָב.    

      לכסות   בֵּן חֲמִישִׁים וָשֶׁבַע וַעֲדַיִן חוֹפֵר עָמֹק. מוֹצִיא אֲדָמָה מִן הָאָרֶץ לְכַסּוֹת בְּעָפָר אֶת בִּקְעֵי יַלְדּוּתִי.   מוֹתִיר אַחֲרַי לְבָנַי בַּדֶּרֶךְ בּוֹרוֹת חֲדָשִׁים  

  קראתי   רַק סְפָרִים קִבַּלְנוּ לְבַר הַמִּצְוָה: אֶנְצִיקְלוֹפֶּדִיּוֹת סִפְרֵי מַסָּעוֹת "כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת" "אֶלֶף אִישִׁים" אֶלֶף יָמִים רָדְפוּ אוֹתִי הַיְלָדִים עָשֹוּ עָלַי חֵרֶם קָרְאוּ לִי מַסְרִיחַ.   הִרְבִּיצוּ לִי בַּכְּפָר: קָרָאתִי זָרְקוּ עָלַי אֲבָנִים בְּבֵית הַסֵּפֶר קָרָאתִי מִתַּחַת הַחַלּוֹן קִלְּלוּ קָרָאתִי לֹא בָּאוּ לַבַּר מִצְוָה קָרָאתִי וּכְשֶׁנִּגְמְרוּ הַסְּפָרִים בַּבַּיִת זָחַלְתִּי לַסִּפְרִיָּה וְקָרָאתִי אֶת כָּל הַסְּפָרִים קָרָאתִי גַּם לִמְבֻגָּרִים ...

אשתי מביטה בי   אֲנִי יָשֵׁן   אִשְׁתִּי מַבִּיטָה בִּי. אֲנִי חָשׁ אֶת עֵינֵיהָ סוֹרְקוֹת אֶת רֹאשִׁי הַקֵּרֵחַ, בּוֹחֲנוֹת אֶת הַכְּתָמִים הַחוּמִים תַּאֲרִיךְ הַתְּפוּגָה- שֶׁהֶחְתִּים וְהִטְבִּיעַ הַזְּמַן. מַקְשִׁיבָה לְדִרְדּוּר תֻּפֵּי פְּעִימוֹת לִבִּי הָעוֹדְפוֹת שֶׁאֵינָן עַל חֶשְׁבּוֹן סַךְ הַכָּל- (כָּךְ חָזַר הָרוֹפֵא וְהִבְטִיחַ)     אֲנִי יָשֵׁן- לִבִּי עֵר, אוֹרֵב לְאִשְׁתִּי בִּקְצֵה הַשֵּׁנָה, מֵמְתִּין לִפְסַק הַדִּין שֶׁל עֵינֵיהָּ. וְרַק לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע ...