שלום לכולם
בתגובה לפוסט הקודם שהעליתי, התנצלה המשוררת ואשת האמנות הפלסטית חיה אסתר, על כך שלא הצליחה להגיע ולשמוע אותי בפסטיבל השירה "מטר על מטר". חיה אסתר כתבה כי הגיעו אליה לחג ילדיה ונכדיה.
לא רק שאני חושב שחיה אסתר צודקת, כתבתי בדיוק על זה שיר לפני שש שנים.
השיר "בעקבות פסטיבל השירה" מופיע גם הוא בספרי החדש "צירי חיים" (הוצאת "קשב לשירה" תשע"ד).
אני מביא אותו לכאן, כפי שהופיע בזמנו במעריב במדורו של רן יגיל "שיר והערה".
מעניין השיר ומעניינת הפרשנות של רן יגיל.
היי גיורא, אני אוהבת את השיר הזה שמזכיר לכולנו שקצת צניעות לא תזיק… 🙂
תודה נורית, תודה
גם אני מתנצל. גיורא. שלא באתי.
לא שידעתי שקיים כזה פסטיבל שנקרא מטר על מטר. נשמע לי משהו צפוף.
ובכלל הייתי בירושלים רק לפני חודש וזה מספיק לי לעשר השנים הקרובות, אלא אם ירצו לתת לי את פרס וולף (על אדריכלות:) אז אני אשקול.
אני לעומת זאת ראיתי שני סרטים ישראלים נהדרים השבוע. "גט" ו"מיתה טובה". יופי של סרטים. רק הייתה בעיה קטנה. בכל אחד מהסרטים היה השחקן או שחקנית שחייבים לי כסף. זה די מגוחך לשבת בסרט ולחשוב על זה וגם לעשות חישובי ריבית והצמדה.
שילמדו לקח. שלא יופיעו לי מול העיניים , אפילו על המסך.
ואוי ואבוי לנו ולכל מי שלא יודע מה זה
מכחול ושפופרת.
תגיד למורה לביולוגיה שתעסק בביולוגיה.
ולגבי הדנ"א השוצף. עדיף שישמרו לנפשם. את בני השבעתי לא לעשות רפטינג בנהר ההוא ולא לטפס על הרים שגובהם מעל 4 ק"מ.
שמח שאתה כותב ומופיע ללא הפסקה.
תשאיר את היומן שלך (העמוס) פתוח ל9.12.14 כדי שתוכל לבוא לערב שלי בתולעת ספרים.
שום תרוצים לא יתקבלו.
(כדאי לך. לא בגללי. בגלל אירה. היא הולכת לשיר שיר של פושקין ברוסית. דבר
כזה עוד לא שמעת)