צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים

      רומא וירושלים בְּעֵמֶק נִסְתָּר בְּגֶשֶׁר מֵעַל הַגַּארְדּוֹן, בָּנָה מְהַנְדֵּס רוֹמָאִי מִכַּסְפֵּי הַקֵּיסָר (אוּלַי הִתְחַיֵּב עַל כָּךְ בְּנַפְשׁוֹ) מֵאָה מֶטְרִים לֹא פוּנְקְצִיוֹנָלִיִים שֶׁל קְשָׁתוֹת. כִּי כָּךְ הַגֶּשֶׁר נָאֶה יוֹתֵר וּבִיהוּדָה,  בְּאוֹתָה עֵת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן (יֵשׁ גּוֹרְסִין רַבִּי יַעֲקֹב): הַמְהַלֵּך בְּדֶרֶך וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר: מַה נָאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב ...

  דבש הַחַיִּים שֶׁלְּךָ דְּבָשׁ, הִקְלִיד לִי רוֹן כְּשֶׁהֵבִין שֶׁאֲנִי בְּלוֹנְדוֹן.   לֹא נָכוֹן! הִקְלַדְתִּי חֲזָרָה הֵם מָרוֹר. אֲבָל אֲנִי מוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם צוּף לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמִי וְאֶת הַפַּרְפָּרִים.    

      עורבים   לַהֲקַת עוֹרְבִים שְׁחוֹרָה קוֹרֵאת קְרַע רַע מוּל חָלוֹנִי. וַאֲנִי מוֹדֶה לְגִילִי  שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי: שֶׁשָּׁחֹר לֹא רַע וּצְלִיל קוֹלִי לֹא עָרֵב מִזֶּה שֶׁל עוֹרֵב. וַאֲנִי לֹא מַסְפִּיק חָשׁוּב שֶׁהַקּוֹסְמוֹס יַטְרִיחַ לַהֲקַת עוֹרְבִים בִּמְיוּחָד בִּשְׁבִילִי.