צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים

 שלום אלון בר הציג בבלוג שלו כתב עת חדש, משום מה, הוא לא מצליח "להדביק" את "האני מאמין" של כתב העת. אז הנה הוא. שיהיה בהצלחה גיורא

  על ענין אחר  בַּבֹּקֶר  לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר, אֲנִי מִתְמַתֵּחַ. תָּמִיד נִתְפָּס לִי שְׁרִיר בָּרֶגֶל- כְּאֵבֵי תֹּפֶת. לִמְדוּנִי, שֶׁעָלַי לִדְרֹךְ מִיַּד עִם הָרֶגֶל עַל הָרִצְפָה הַקָּרָה וּלְהַתְחִיל לָלֶכֶת. כָּךְ גַּם יָעַץ לִי פַּעַם פְּסִיכוֹלוֹג, כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ עַל עִנְיָן אַחֵר.      

  הבן שלי מביט בי לֵךְ תַּעֲשֶׂה כֹּשֶר, מֵאִיץ בִּי בְּנִי, לֹא רוֹצֶה לְהַעֲלִיב,  אֲבָל יֵשׁ לְךָ כֶּרֶס, אַבָּא זֶה לֹא בָּרִיא. בְּנִי הָפַךְ לָאַחֲרוֹנָה לְאַבָּא, אֲנִי זוֹכֵר אֶת עַצְמִי, לִּפְנֵי שָׁנִים  עִם הַמַּבָּט הַזֶּה: הוּא מַתְחִיל לְהִפָּרֵד מִמֶּנִּי.                      

שלום הגיג זה נכתב כתגובה לאחד ה"סטטוסים", שכתבה מישהי בפייסבוק. לזו המצטערת על טעויות חייה  אֲנִי, לְעֻמָּתֵךְ אַף פַּעַם לֹא עָשִׂיתִי טָעֻיּוֹת: כִּלְכַּלְתִּי הֵיטֵב יָמַי וְלֵילוֹתַי (אוּלַי, חוּץ מֵהַפַּעַם הַהִיא) הָלַכְתִּי תָּמִיד בְּדֶרֶך הַיָּשָׁר וְלֹא סָטִיתִי יְמִינָהּ אוֹ שְׂמֹאלָהּ.   מַה חָבָל כַּמָּה הֶחְמַצְתִּי  

מבט מקרוב אַתָּה כָּל כָּךְ מְכֹעָר, צָחֲקָה וְלִטְפָה אֶת רֹאשִׁי, בְּיִחוּד כְּשֶׁמַּבִּיטִים בְּךָ כֹּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן מִקָּרוֹב בַּמִּטָּה. וְלֹא נֶעֱלַבְתִּי, צָחַקְתִּי. וְחֲבָל הָיָה לִי שֶׁכְּבָר לֹא נֶעֱלַבְתִּי.        

שאלות קיומיות  מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ פֹּה? שָׁאַל הַמְשׁוֹרֵר הַצָּעִיר כִּי הוֹרֵינוּ הִזְדַּיְנוּ, הֵשִׁיב הַזָּקֵן. חָח חָח חָח חָח הִקְלִיד הַצָּעִיר, זוֹ לֹא תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית! זוֹ כֵּן, הֶחֱזִיר הַזָּקֵן הִתְכַּוַּנְתָּ אוּלַי, שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת? זֶה הַכֹּל? לֹא וִתֵּר הַצָּעִיר,  אֲבָל מַה תַּכְלִית קִיוּמֵנוּ וְאֵיךְ נַגְשִׁים אֶת עַצְמֵנוּ? גַּם הַזָּקֵן לֹא וִתֵּר וְהִקְלִיד: נַמְשִׁיךְ זֶה הַכֹּל!            

  אֹבֶךְ  זוֹ לֹא בְּעָיָה לִכְתֹּב גַּעְגּוּעִים שָׂמִים צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי בַּשִּׁיר, מְבַקְשִׁים מִמֶּנָּה לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם וּלְחַפֵּשׂ אֶת הָאָהוּב גַּם בַּעֲנָנִים.   יוֹדְעִים, שֶׁבַּסּוֹף הִיא תִּמְרֹט שָׁם מִצַּעַר אֶת נוֹצוֹתֶיהָ. אַךְ אֵיךְ כּוֹתְבִים עַל הַאֹבֶךְ הַכָּבֵד הַמַּאֲפִיל וְנוֹפֵל עָלַי כָּל שָׁנָה בָּאָבִיב, עַד הַקָּיִץ הַהוֹפֵךְ אוֹתִי לְעָנָן נוֹצוֹת.