בננות - בלוגים / / שמח לארח את עדולה
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

שמח לארח את עדולה

שלום לכולם

 

שש  פצצות נפלו במועצה אזורית באר טוביה בה אני גר. מפאת אופיו של האזור הפצצות נפלו למזלנו  בשטחים פתוחים.

לצערי הרב, פיקוד העורף החליט להשבית את בתי הספר והגנים , אם כי המועצה דואגת למצוא תעסוקה בטוחה באזור ומחוצה לו  לבני הנוער והילדים הקטנים.

נפגשנו היום מורי התיכון,  לקראת חזרה אפשרית לבית הספר ביום ראשון. בשלב הראשון יחזרו רק תלמידי י"ב שאפשר למצוא למענם שטחים מוגנים העונים על הדרישות המחמירות של פיקוד העורף.

 הפגישה הוקדשה להרצאה ושיחה עם הפסיכולוגית הראשית של המועצה  ויועצות בית הספר. המטרה היא לנהל נכון מבחינה רגשית את המפגש עם התלמידים ולתת להם לגיטימציה לפחדים.

מה רחב ליבי ושמח כאשר חילקו לנו בסוף הפגישה את השיר הבא כדי שנחלק אותו לכל תלמידי בית הספר (ז-י"ב)

כשקיבלתי את השיר רציתי לצעוק :

אני מכיר

אני מכיר (דרך ה"בננות")

את זו שיש לה (כך שמעתי) קשר רוחני עמוק עם המשוררת עדולה

את סבינה מסג

 

הנה השיר:

 

 

נתתי לעצמי יד

      עדולה

 

 

נָתַתִּי לְעַצְמִי יָד

– שֶׁלֹּא אֶפְחַד;

וּמוּזָר…

זֶה עָזַר!

לַחֹשֶׁךְ לֹא הָיוּ עֵינַיִם

לִרְאוֹת שֶׁזֶּה יֶלֶד אֶחָד

וְלֹא שְׁנַיִם.

 

10 תגובות

  1. אוי, זה שיר מקסים.
    חזקו ואמצו שם…

  2. רות בלומרט

    תודה על השיר היפה והחכם של עדולה.

  3. מותק של שיר.
    תחזיקו מעמד שם, בין המטחים.

  4. גיורא נותנים לכם יד
    והשיר מתוק מתוק

  5. גיורא, עשית נחת לעדולה, כל כך שהיא אולי תפשפש ותמצא בתיקיותיה… עוד שירים מחזקים.

  6. אלה אחלה שורות לחזק את ילדי שׂדרות.

    ולמה ב – 2006 לא שוררו את עדולה גם במטולה?

  7. אהוד פדרמן/ לעדולה

    שיר נפלא, חריזה מעולה, שילוב יפה של דיבור בוגר (ומוזר…זה עזר!)עם זה של הילד – בקיצור פנינה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר