נולדתי ב - 1951 במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי.
עד לפני כחמש שנים החזקתי ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים.
כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה.
מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה.
ספרי "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010
שיר יפה ונכון (וגם אוקסימרון)!
הצעה לתיקון קל (מתבקש באוזן):
כִּי כְּשֶׁיָּקִיצוּ אֵלֶּה מֵחֲלוֹמַם הַחַי….
רוחה
תודה
צודקת ותיקנתי.
גיורא
אני כופר בעובדה שהמתים שלי מתים. פשוט נגמרה להם הסוללה והם לא יכולים ליצור קשר.
תגובתך נפלאה ,יואב
עפרה
יפה,
נטלי.
יפה ונוגע. וגם הכותרת הדו-משמעית ונקודת המבט של המתים על החיים ולא להיפך.
שיר יפה, גיורא.
שיר שובר לב, גיורא.
רות
תודה לכל המגיבים. השיר הזה יקר לי.
יְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת
מִגַּעְגּוּעִים.
הי גיורא
אוהבת שלקחת את המטפורה השחוקה הזו והכנסת בה חיים !
אהבתי מאד את היקיצה מן החלום החי… כל כך תמציתי , נכון וחד
עפרה