צירי חיים מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים
זה אני (3 היתכנויות)
זה אני 1
זֶה אֲנִי
שֶׁרְאִיתֶם בַּטֶּלֶוִיזִיָה
מֵלִיט אֶת פָּנָיו
לִי הַמִּשְׁפָּחוֹת צָעַקוּ: רוֹצֵחַ!
זֶה אֲנִי שֶׁיָּצָאתִי לַדֶּרֶךְ
דַּקָּה מֻקְדָּם
אוֹ דַּקָּה מְאֻחָר
שֶׁנִּסִּיתִי לְהַעֲלִים
תּוֹךְ כְּדֵי הַנְּסִיעָה
אֶת כֶּתֶם הַקָּפֶה
בַּחֻלְצָה הַלְּבָנָה.
זה אני 2
זֶה אֲנִי
הַמֵּלִיט פָּנָיו בְּבוּשָׁה
שֶׁהֻטַּל חִסָּיוֹן עַל פְּרָטַי.
נֶגֶד הַסַּחְטָן הֻגְּשָׁה תְּלוּנָה.
אֲבָל אַתֶּם
כְּבָר צְפִיתֶם בָּאִינְטֶרְנֶט
בִּתְמוּנוֹת שֶׁצֻּלְּמוּ
בִּמְלוֹן דְּרָכִים
וַאֲמַרְתֶּם שֶׁעָלַי
אַתֶּם לֹא מַאֲמִינִים:
אֵיךְ הוּא נָפַל
וְאֵיךְ הוּא הֵבִיא
אֶת זֶה עַל עַצְמוֹ
זה אני 3
זֶה אֲנִי
הַמֵּלִיט פָּנַי מֵאֵימַת עַצְמִי
שֶׁפַּעֲמַיִּם
הִכָּה בִּי הַטֵּרוּף:
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד
הִקִּיפוּ אוֹתִי,
סָגְרוּ עָלַי
צָחַקוּ מִמֶּנִּי
כֻּלָּם.
גַּל אָדֹם שֶׁל עֶלְבּוֹן
הֵצִיף אֶת פָּנַי.
אִם הָיָה לִי אָז
נֶשֶׁק בַּיָּד
הָיִיתִי יָכוֹל
לַהֲרֹג אוֹתָם
אֶחָד אֶחָד
הכרות ראשונית
אֲנִי מַעֲלֶה בְּאֹב אֶת
פְּחָדַי, צָרוֹתַי
שֶׁטֶּרֶם נוֹלְדוּ.
מוֹשִׁיב אוֹתָן מוּלִי
לְהֶכֵּרוּת רִאשׁוֹנִית.
מַבִּיט בָּהֶן
וְלוֹמֵד.
(גַּם לְמִפְלָצוֹת מִתְרַגְּלִים
אִם מִסְתַּכְּלִים בָּהֶן מַסְפִּיק זְמָן)
אַחַר כָּךְ מַחְזִיר אוֹתָן
לְרֶחֶם הַזְּמַן וּמְחַכֶּה
לְיוֹם הֻלַּדְתָּן.
יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יְאַכְזְבוּ
שֶׁגַּם אִם יְתְמַהֲמְהוּ
בֹּא יָבֹאוּ
אִם לֹא עַכְשָׁיו אָז
בִּזְמָן קָרִיב.
גיורא מאוד אוהבת את כל שיריך. היא נוגעת בלבי. היא נוגעת בחיים. ממיטב השירה שמישהוא בכלל יודע לכתב. ושימותו הקנאים
כנראה ששורש "התאהב" בי עד כדי כך שהוא נעשה אוהב כמוני את שיריך. תיקון?
גיורא, בשיר הכרות ראשונית יש אמירה אוניברסלית אנושית אפקטיבית המאפשרת לי להתחבר אליו
אשר ל-3 השירים במחזור זה אני- עוד לפני שקראתי את ההשראה לכתיבתם – נשמעו לי מאולצים ומתימרים בנסיון להכנס לראש של רוצח מטורף (ואולי בדיעבד לא מטורף שכן היה 'נורמלי' מספיק בשביל להתאבד- שלא כמו רוצח ילדיו האחרון)
אשר לשאלתך – לך זה לא יקרה, אין לי ספק
שלום אהוד
מסתבר שהתוספת שהוספתי בסוף מבלבלת. את השירים לא כתבתי בעקבות הרצח אלא רק העליתי אותם אז לבלוג. הם נכתבו לפני ארבע שנים.
כנראה הדברים שהוספתי בסוף בלבלו אותך, כיוון שמדובר בהם במשהו אחר לגמרי.
כולם אופציות שלי, לפחות לגבי השתיים הראשונות אני בטוח במיליון אחוז שגם שלך ושל רוב האוכלוסיה.
המקרה השלישי מדבר על פוטנציאל שאולי גלום, לפחות בי-:)
גיורא
לגיורא
בשירים הבעת כהרגלך בכגון הדברים האלה אומץ, העזה, כנות מתיחת חבל החיים שאחרים לא מסוגלים לה (גם לא כל המשוררים מסוגלים להבין או בעצם למה להודות אם זה לא פוליטי קורקט). אתה כן (תרתי משמע). זו הסבה ששירתך כה פופולרית וגם בחוגים רחבים
לגיורא
כשאתה כותב: לי זה לא יקרה?
אתה מתכוון לקורא. נכון. ולא לך עצמך. חשוב שתבהיר
למתחכם
לי זה בטוח יקרה.
קרא את שם מחזור השירים" זה אני" (3 היתכנויות) וכך שם כל אחד מבתי השיר
ואצלך?
גיורא, קראתי את השתלשלות השרשורים האחרונים.
הכל שטויות.
מה שישאר בסוף זה הספר שלך ולא המקטרגים. מי שאינו אתה, בצלמך ובדמותך, לא יכול להבין את המקום בו אתה עומד. וחבל.
וכבר אמרו, בשלושה נברא הכל, ספר ספר וסיפור.
חזק ואמץ.
שלום אורי
תודה על המילים החמות
שבת שלום
גיורא
לאורי,
קצת תמים לחשוב כי מה שיישאר בסוף זה הספר ולא המקטרגים.
עמדתי בדיון גלויה וידועה ומבוטאת בבלוג שלי.
הצרה היא שהרמזים וחוות-הדעת של מירון (שיש בהם מידה ניכרת של אי תום-לב), ולאו דווקא רק בעניינו של גיורא פישר, נשארים גם הם בגנזכי התודעה, ואין אתה יודע כיום אם נזקם לא יגדל ברבות השנים.
כמובן שלזכותו של מירון דברים רבים אחרים.
הי גיורא, אני לא תכוונת לרדוף אחרי מי שמגיב בשמי אבל אם אני נכנסת וקוראת שמתחזים לי אין לי בעיה להודיע שזו לא אני. לגבי השירים עוד לא קראתי כי נכנסתי בעקבות התגובה שבחלון וקראתי קודם כל את התגובות אבל בהמשך אקרא ואגיב ונעש הסכם קטן בינינו… אני לא אגיב בשורה או שתיים, כרגיל בהרגלי אכתוב ארוך ומי שירצה לחקות אותי יצטרך להשאר עקבי לאורך מגילה:)
גיורא, אני מניח שזה בתגובה להכפשות המגוחכות של הטרול. בכל מקרה כיף לקרוא שוב.
חבל שהעלת (שוב!) את השירים הלא מעובדים האלה.
הם מצדיקים את אחת הקביעות של הפרופסור: "הרהורים של מורה".
תודה.
יש לזכור שמדובר כאן בבלוג ולא בספר, חלק מהשירים אני מעלה לכאן "לבדיקת נסיון" דעתך תלקח בחשבון בעת פקודה כמו דעתם של אחרים.
אחד הדברים המקוממים בדבריו של הפרופסור והד להם אני מוצא בדברייך הוא הטון המזלזל ב"הרהורים של מורה", מה קרה? הרהורים של פרופסור טובים יותר?
אגב, אם אתה מסתמך על קביעתו של הפרופסור אגלה לך שלפני ארבע שנים דעתו הייתה שונה לחלוטין.
שבת שלום
גיורא
לגיורא
אנא תתעלם מבקורות כמו של עמיר פיין. שים לב מה כתבו אורי ואמיר. הם מבינים למיטב ההבנה בשירה. שירתך היא נפלאה כנה ואמיצה. אם מירון לא היה אומר מה שאמר: כולם היו ממשיכים לשבח את שירתך כשירה מרגשת ונפלאה מהטובות בארץ כפי שכתבו. שים לב שמאז מירון, יש שמתחילים להפחית בערך שירתך. עמיר זה עוד (לפחות מבחינת היחסיות)בסדר. הכי מרגיז זו השתיקה מאז של "ידידותיך" בבלוג. אני מקוה שהן ב"חופשה"
מגיב יקר
תודה על דבריך.
גם קודם הייתה ביקורת בבלוג על שירי מאחר וביקשתי הערות או עצות.
נכון,עכשיו אין מדובר בביקורת מנומקת המציעה להשמיט שורה או מילה ,אלא משהו כוללני, גם ניתן לזהות את הנימה הנוזפת הנתלית באילן הגבוה.
אני לא מחפש ואוסף ביקורות שליליות ,גם לא נהנה מהם ,אבל אני מבין שזה חלק מהעניין.
בזמנו, כשרק פתחתי את הבלוג כאן בפוסט "היא נובחת" (ספטמבר2009) חטפתי זובור כזה ושנאה תהומית שממש הדהימה אותי.
היום, אחרי שהספר יצא וזכה לחיבוק יוצא דופן של הקהל הרחב ושל הביקורת המקצועית בכל אמצעי התקשורת (חוץ מהצהרות מירון) קל לי לקבל את ההתייחסות השלילית הלגיטימית, לכתיבתי.
ובקשר ל"ידידותי" עם חלקן התכתבתי במייל פרטי, והיה גם מי שנמלא, יתכן מאימת מירון-:)
תודה
שבת שלום
גיורא
לגיורא תודה מהמגיבה לא המגיב שאתה מתייחס לאשר כתבתי וגם מסכים עם דברי. מה שממפריע לי זה שאחרי מירון הידידות כותבות לך בחלקן במייל ולא בבלוג. מה יש לפחד ואחרות ואולי אחרים לא כותבים כלל. קוראי הבלוג וגם אתה צריכים להסיק מסקנות. זה ממש מכוער. כשכולם משבחים הם משתפכות/ים ועכשיו דממה שלמה. אמיר אמיץ והוא משבח את שירתך הנפלאה והאמיצה וגלויה גם עתה. כל השאר או פחדנים או צבועים.
למגיבה היקרה
תודה על התמיכה
יש דברים שאפשר לדבר עליהם רק במייל פרטי.
אני לא שופט את חברי לחומרה.
למה את למשל, לא מזדהה בשמך המלא-:)
שבת שלום גיורא
הלו הלו
"כולם פחדנים או צבועים" – איך אני מתה על אמירות כאלה. ממש עושה חשק להיות כאן. (וזה בסדר, כי כבר ממילא אין.)
גיורא משורר נהדר ומטבע הדברים, כשמתכתבים בפרטי מרגישים פחות צורך להגיב על כל פוסט ופוסט.
אבל רק כדי להראות שאני לא פוחדת לא מדן מירון ולא ממך (מצחיק אותי עצם הרעיון) אצהיר שאני עדיין אוהבת מאוד את שירתו של גיורא, גיליתי אותו כאן ושמחתי מאוד בקול השירי הצלול והחכם והלא מתחכם, ואני שמחה בו עד עכשיו.
ולגבי השיר הראשון כאן, המסביר, גיורא – אני לא בטוחה. הוא מעניין בפני עצמו, אבל אולי מסבירני מדי.
היי חברה -:)
תודה על התמיכה מההתחלה התחלה.
ובקשר להערה שלך על השיר הראשון:
השיר :הכרות ראשונית" נכתב לפני מחזור השירים הקטן "זה אני". ממש בלי שום קשר.
לאחרונה ,התחלתי לארגן את השירים שלא נכנסו לספר מכל מיני סיבות וראיתי שהשיר "הכרות ראשונית" ממש כאילו נכתב כפתיח למחזור.
לכן, כנסיון העליתי את כל החבורה לכאן.
אם פעם, השירים יכנסו לספר ,אחשוב על דרך העריכה. יתכן ןצריך לעשות את זה בסדר ההפוך. כלומר : קודם כל את "זה אני" ואחר כך את "הכרות ראשונית".
תודה
גיורא
היי חבר 🙂
נראה לי שבאמת הבעיה שלי היא בעריכת השירים יחדיו, כלומר השיר הראשון היה מוצא חן בעיני הרבה יותר אלמלא הוצמד למחזור ההיתכנויות.
היי גיורא
שלא זוכרת את השירים האלה מאז
במיוחד אוהבת את הראשון
כי הרבה פעמים אני מרגישה שאני אוייבת מספר אחד של עצמח, מגדלת את הפחדים שלי במקום לחסל…
להתראות טובה
עולה כאן תמונה חדה וברורה של אדם אנושי מאד ומקסים.