בננות - בלוגים / / יחי גוגל או:היה או לא היה ,המשך הבדיקה ההסטורית ספרותית של שמואל א'כ"ה
צירי חיים
  • גיורא פישר

    נולדתי  ב - 1951  במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו אני חי גם כיום עם אשתי ובנַי. עד לפני כחמש שנים החזקתי  ברפת חולבות גדולה במקביל לעבודתי כמחנך וכמורה לתנ"ך בתיכון האזורי בבאר טוביה. אני גאה לציין שעשיתי זאת במקביל, לבד ללא עזרת פועלים עבריים או זרים. כילד וכנער כתבתי שירים ופזמונים אך זנחתי עם השנים את הכתיבה. מי מבול שירד עלי לפני מספר שנים חלחלו  והעירו את גרעיני השירה שהיו רדומים בבטן האדמה. ספרי  "אחרי זה" עומד לצאת בהוצאת "עם עובד" בראשית 2010    

יחי גוגל או:היה או לא היה ,המשך הבדיקה ההסטורית ספרותית של שמואל א'כ"ה

 

 

 

הרקע ההיסטורי לשמואל א' כ"ה

 

אחת  ממטרות החיבור היא לבדוק את המהימנות ההיסטורית של פרקנו.

עמדנו בשלבים הקודמים של המאמר על כך שקשה לדרוש מיצירה ספרותית המצטטת דברים שנאמרו בחדרי חדרים מהימנות היסטורית כפי שאנו נוהגים להבין אותה היום.

אם נקלף מהפרק את "הסיפור" ונסתפק באספקטים ההיסטוריים שלו ,ניווכח שנשארנו עם מעט מאד חומר . גם עובדה זו מאשרת לנו שעיקר הפרק הוא לא בתיאור "עלילות ותולדות " אלא סיפור שמטרתו לרתק וללמד משהו על בני אדם.

מבחינה עובדתית כמעט ואין הפרק מחדש לנו דבר: אנו יודעים מפרקים אחרים שדוד ואנשיו התפרנסו משוד ודמי חסות. גם על אופיו הנמהר של דוד למדנו כבר קודם. האינפורמציה החדשה היחידה היא שהוא נשא לאישה את אביגיל שהייתה אשתו של אחד מנכבדי יהודה.

 

יש חוקרים המשערים שזו אכן הייתה מטרת כתיבת הפרק אך קל לראות שעיקר הסיפור הוא לא הנישואין אלא התנגשות בין שלושה גיבורים בעלי אופי שונה ומטרות שונות.

למרות כל ההסתייגויות שמנינו אין אנו פתורים מבדיקת ההיתכנות ההיסטורית של הסיפור:

חוקרי המקרא רואים בסיפור במקומו הנוכחי כשלב בתיאור עלייתו של דוד לשלטון.

כתובים רבים מעידים על כך שדוד היה פורע חוק בראשית דרכו. 

האם המחקר המודרני על כל שלוחותיו יכול לאושש או לפסול את המהימנות ההיסטורית של המסופר בפרקנו?

 

 

התיאור הגיאוגרפי של החיים בספר ההר

 

הרי יהודה הם גוש הררי מבודד ומנותק במידה רבה משאר הארץ. האדמה טרשית ודלה וכמות המשקעים בלתי סדירה.

בדור האחרון ערכו ארכיאולוגים סקרי שטח באזור זה.  התיאור הגיאוגרפי של יהודה בימים שבהם מתרחש סיפורו של דוד תואם את המערך היישובי בשלבים המוקדמים של תקופת הברזל ובמיוחד במאה העשירית לפנה"ס.

בדרום יורדים הרי חברון בצורה מתונה יותר לעבר בקעת באר שבע. המעבר מהאדמות הניתנות לעיבוד אל האזור הצחיח חד פחות. רבים מן הכפרים והחורבות שומרים כאן על שמותיהם של ישובים קדומים הנזכרים בסיפורי דוד. ח'ירבת מעון היא מקומה של מעון המקראית. ח'ירבת כירמיל, מעט יותר מקילומטר צפונה היא מקומה של כרמל המקראית.

הגיאוגרפיה המרומזת  אכן תואמת את הסיפור המקראי (וְהָיָה הִיא רֹכֶבֶת עַל-הַחֲמוֹר, וְיֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר).

 אך האם תיאורים אלו יכולים להצביע על כך שהסיפור נכתב סמוך למאורע המתואר בו?

תאור נוף אוטנטי כפי שיהיה לא יכול ללמדנו דבר על זמן החיבור שכן הנוף נשאר אותו הנוף במשך אלפי שנה ,מדובר  באזור שכמעט לא היה מיושב ולכן יד אדם לא שינתה באופן מהותי את תוואי השטח.

 הארכיאולוגיה היא שיכולה לגלות לנו אם מכלול השמות והתנאים הגיאוגרפיים אכן משקף מצב ייחודי למאה העשירית לפני הספירה.

 

פינקלשטיין וסילברמן

(פינקלשטיין ישראל וניל אשר סילברמן:" דוד ושלמה, בין מציאות הסטורית למיתוס" אוניברסיטת תל אביב הוצאה לאור 2006.  41-38)

 

בהתאם לשיטתם טוענים שמאחר ולא נמצאו ביהודה ראיות לאוריינות נרחבת לפני סוף המאה השמינית לפני הספירה ,סביר שסיפור עלייתו לשלטון של דוד הועלה על הכתב רק כמאתיים שנים או יותר אחרי תקופת דוד .

אך הם נאלצים להודות כי המציאות המתוארת בחלק מהסיפורים על עלייתו של דוד אינה תואמת את פני הדברים במאה השמינית או השביעית לפנה"ס. בתקופה זו הייתה יהודה ממלכה מפותחת עם מנגנוני מינהל וכתיבה מתקדמים. אזורי הספר של יהודה, שאליהם על פי הכתוב במקרא נמלט דוד מפני שאול ושבהם ערך את פשיטותיו ,היו מיושבים בצפיפות במאות השמינית והשביעית לפני הספירה .הם טוענים שלא מתקבל על הדעת שדווקא  האזורים האלה נבחרו כתחום פעולתם של פורעי חוק.

תיאור "הדרום הפרוע" הממלא תפקיד כה מרכזי בסיפורו של דוד-אינו הולם (כך פינקלשטיין) את התנאים ששררו אפילו בתקופה  המוקדמת ביותר שבה יכול היה סיפור "תולדות עלייתו של דוד לשלטון" להיכתב . לדעתם,  סופר שחי בירושלים בשלהי המאה השמינית לפנה"ס או לאחר מכן לא הכיר מציאות כזו ולכן לא היה יכול לתאר אותה.

 

כלומר לפי  פינקלשטיין וסילברמן בכל זאת הטקסט משמר כנראה זיכרונות אוטנטיים של תנאי החיים בהרי יהודה במאה העשירית לפנה"ס ויתכן שיש בו לפחות שמץ של תאור אמין ומקורי של האירועים בראשית הקריירה של דוד ההיסטורי

 

מפליא שהם  לא שמו לב, שטענה זו (המחלישה את הטיעון הבסיסי שלהם שהאוריינות זמנה כמאתיים שנה לאחר דוד)) היא מופרכת: אזור זה היה מאז ומתמיד אזור מופקר לפורעי חוק. גם היום, כשהשלטון המרכזי "חזק יותר" ואמצעי השליטה גדולים לעין שיעור  עדיין השטח נתון לפורעי חוק:

 

 

בחרתי להביא בהרחבה  בגוף  החיבור  את המובאות מהעיתונות היומית של השנים האחרונות (יחי גוגול, מספיק להקליד "הר חברון" ולקבל את כל הממצאים) כי יש בהם להדגים בצורה מדהימה את העובדה שאין שינוי משמעותי במתרחש באזור זה ב3000 השנים האחרונות.למשל:

 

 

על רקע אירוע הירי בו נהרג בדואי משבט אטראש בנגב, בעת שניסה לפרוץ לדיר עזים של חוות שי בדרום הר חברון, פירסמו מגדלי הבקר נתונים על היקף גניבות הבקר בישראל בשנה האחרונה. ב-2006 חל גידול של 236% בגניבות הבקר לעומת השנה הקודמת. מרבית הגניבות אירעו בדרום ובנגב, שם נגנבו מעשרות רפתות ומאיזורי מרעה 1,031 ראשי בקר.

 

 

הנזק הישיר לחקלאים נאמד ב-30 מיליון שקל. נזק נוסף נגרם למשק החלב בכללותו בשל חסר של 20 מיליון ליטר חלב, כתוצאה מגניבת עגלות המיועדות לרפתות לייצור חלב.

מנכ"ל ארגון מגדלי בקר לבשר, חיים דיין, התלונן כי מגדלי הבקר נאלצים לממן מכיסם את אמצעי האבטחה במשקים, כמו מצלמות טלוויזיה במעגל סגור, כלבי שמירה ומערכות אזעקה. על פי הנתונים שנמסרו, מרבית הבקר הגנוב מועבר בתוך שעות ספורות לאחר הגניבה לשטחי הרשות הפלשתינית. דיין אמר כי גנבי הבקר והצאן מאורגנים ב"משפחות פשע" כהגדרתו, שאינן בוחלות בשום אמצעי. לדבריו, לפני כחודש, שלחה אחת ממשפחות הפשע הללו רוצחים שכירים כדי לחסל את הבוקר אמיר אנגל ממושב תל עדשים. אנגל הקים חווה לגידול בקר בגליל. בהתנקשות נפגע אנגל פגיעה קשה בברכו ובידו.

בצפון הארץ צומצמה במקצת תופעת הגניבות החקלאיות, בשל פעולתה של יחידה מיוחדת שהקימה המשטרה לטיפול בגניבות חקלאיות. לאחרונה הוחמרו העונשים על גנבים שנשפטו על גניבות חקלאיות ואחד מהם נשפט ל-40 חודשי מאסר ו-30 אלף שקל קנס. בארה"ב, לשם השוואה, עשוי גנב בקר שהורשע להישפט לשבע שנות מאסר.

שר החקלאות שלום שמחון, אמר כי חיי החקלאים בפריפריה הפכו לגיהנום בשל אוזלת היד של המשטרה במלחמה בפשיעה החקלאית. שמחון דרש מהשר לביטחון פנים אבי דיכטר, להפנות משאבים וכוח אדם להתמודדות את התופעה. הוא הודיע כי יתמוך בהצעת החוק של הלובי החקלאי, לשנות את הסיווג המשפטי של גניבה חקלאית, מ"עוון" ל"פשע".

התאחדות חקלאי ישראל החליטה היום להקים קרן לגיוס תרומות להגנה משפטית על החקלאי שי דרומי שהרג את הגנב משבט אטראש שניסה לפרוץ לדיר שבחוות העיזים שלו

 

 

 

 

 

הוכחה נוספת למהימנות הרקע ההיסטורי של סיפורי דוד פורע החוק מביא פינקלשטיין מהזכרתה של העיר גת בסיפורי דוד.

גת שהייתה אחת מהערים הפלשתיות החשובות ,אם לא החשובה ביותר במישור החוף חרבה לקראת סוף המאה התשיעית לפני הספירה במסע שערך בימי המלך יהואש חזאל מלך דמשק (830). יש לכך הוכחות ארכיאולוגיות. מכאן שמי שמתאר את גת כעיר ממלכה חשובה היה לו בזיכרון מסורת עממית בדבר גדולתה בעבר.

גם טיעון זה לא מעיד בהכרח על קדמוניות הסיפור. כפי שנראה בהמשך, הסיפור נכתב כנראה בימי חזקיהו כ100 שנה לאחר חורבן גת, תקופה שיכולה  בהחלט לשמר זיכרונות וחורבות המצביעות על עבר מפואר.

 

מכאן שאין בנתונים הארכיאולוגים או הטופוגרפיים  החוץ מקראיים להעיד על מהימנות   ההיסטורית של הסיפור. אין הם סותרים את הסיפור אך גם אינם מאוששים את הסיפור.

                                                          בפרקים הקרובים (והאחרונים) ננסה להכיר את  הכותב ובדרך ננסה גם לפתור את הסיבה לסיפורים הכפולים האופיניים לספורי עליית דוד לשלטון.
                                                                               המשך יבוא

 

 

 

 

7 תגובות

  1. גיורא ערב טוב

    אני קורא בעניין רב.מסקנתי היא שלא ניתן לוודא אמת היסטורית באמצעות ניתוח טקסט.אמינות הסיפור המקראי צריכה להיות מאומתת באמצעות מחקר ארכיאולוגי.מה גרעין האמת בסיפור על שודד וסחטן מתוחכם ומצליח שהשתלט על הכתר ומה הם באמת מימידיה של ממלכת דוד – ההיה זה מלך גדול או שליט של כמה שבטי נודדים למחצה ושוליים לגמריי (ירושלים היתה עיר ממלכה שולית וחסרת ערך במאות ההם),כמה השפיעו על הכתוב מסורות מימי בית דוד ועד כמה נופח הסיפור בתקופת ממלכת יהודה התיכונה – לא נוכל לדעת.
    אין ממצאים ישירים ומעט מאוד ממצאים עקיפים.מיקומה של ירושלים,בירתו של דוד ל גבול המדבר מוכיחה שמדובר במלך קטן
    וקואליציה רופפת של שבטים שהתפרקה בתקופת נכדו.דוד היסטורי,אם בכלל הוה,היה ראש שבט עז נפש ושיטות של מאפיונרים איפיינו את התנהלותו האישית והציבורית.מה גודל המרחב בו פעל ומהי גדולתו האמיתית בפועל ממש על רקע תקופתו (ארץ ישראל היתה פרובינציה של מצריים.השלטון המצרי היה רופף.אך כמה רופף? עד כדי כך שמתחת לאפה תצמח ממלכה גדולה? ספק גדול.)גרעין האמת ההיסטורית בסיפורים,לאמור,אם היה נבל והיתה אביגייל,משני לשאלות המהותיות – מימדי ממלכת ישראל במאה העשירית והתשיעית,
    ממלכת שלמה בנו,שנקט בשיטות פוליטית ובריתות מקומיות זערוריות ואפילו נשא לאשה נסיכה מצרית.שאלה אחרת היא,אם בחר הכתוב לנפח את מימדי ממלכת דוד ושלמה מטעמים אחרים,עיצוב עבר מיתי מפואר ודרמטי לממלכה קטנה הנשחקת והולכת בין מעצמות גדולות (מצריים,אשור ובבל,במאה השביעית והשישית) בכך יש להסביר את הדרמטיזציה והפסבדו עובדתיות של שרשרת הסיפורים בספר שמואל ב ותחילת ספר מלכים.השאלה מיהו דוד – ראש שבט ערמומי ותככן שהדביק ברוק כמה שבטים ובנה ממלכה עם עיר בירה חסרת חשיבות או באמת מלך שבנה ממלכה גדולה היא השאלה המהותית
    ועליה אין תשובה ,לפי שעה,וסביר להניח שגם לא תהיה.אנו חוזרים במעגל אל שאלת האמונה = שאלת האמינות ההיסטורית היא בלתי פתירה.גם המלך ליר לא היה אלא משל היה,וגם המלט,למרבה הצער או הרווחה.
    האפקטיביות של הסיפור המקראי היא רבה,
    עובדה שאפילו בבלוג בננות מטפלים בה.מכאן ועד אמינות או אמינות היסטורית המרחק רב.(א.נ.)

    • ורק איור מצחיר לתיזה

      על הניתוח הזה בערך של תקופת דוד ושלמה
      בהיותי בכתה יוד (1968 ) זכיתי מיידי מורתי לתנך הגברת מלכה שני לציון נכשל
      – והועפתי מבית הספר.על כך אני מודה לה עד היום הזה.אני מניח שאתה כמורה לתנך,זהיר הרבה יותר בתלמידיך,שלא יהיו חו"ח אסירי תודה עד כדי כך.

      • לא.נ.
        תודה רבה.
        אני מבטיח לך שאני מעודד תלמידים לחשוב (זה קשה מאד היום בשפע הגירויים שבו הם מוצפים).
        בכל שיעור ובכל כיתה אני טומן פרובוקציה כדי לעוררם. לא תמיד זה עוזר.
        הם יותר שמרנים מהמורים שלהם.

        ולגופו של החיבור: אתה צודק כנראה בכל מה שכתבת על מלכות דוד ושלמה. אבל לא על זה שמתי את הדגש. מטרת החיבור היא להראות (בניגוד לדעת המחקר) שככל שהסיפור "חי יותר" יש סיכוי שהאמינות ההיסטורית שלו היא פחותה. קל להבחין בכך בפרקים האחרונים של ספר מלכים ב' כשאתה רואה בעיניים לא מזוינות איך כל פעם הוסיפו פסוקים כדי לעדכן את הספר בעקבות המאורעות האחרונים. שם אין סיפור ,רק רצף של אירועים (אם כי גם בבחירתם יש כוונת מכוון)

        אני מבדיל בין מחברי הסיפורים (על כך בהמשך) ומטרתם בכתיבה (לא בית דוד, לא בית שאול ולא בית ה') ובין מטרת העורך ששילב את הסיפורים במארג הכללי.
        על כל אלה, בהמשך.
        תודה
        גיורא

  2. תולעת בחזרת – החזרת כל עולמה.
    בשלחי את דמיוני חופשי- תאר לך נמלה המתארת תלאותיה – איך עלתה הרים ונפלה מעל קצה קש ופגשה נמלה חמודה בדרך ותולדות הקומוניקציה עשירת-הגוונים ביניהם.
    כל ארץ ישראל במה היא נחשבת בין ממלכות מצפונה, דרומה, מערבה ומזרחה – אשור ובבל ומצרים ויוון ורומי וערב ואנגליה ומי לא? אך אנו מחוייבים לתולדותינו – מיני-מרקט של היסטוריה, להוכיח לפני אדם ואל ועמים את קיומנו, אף חשיבותנו, מעלותינו הרוחניים כי בנו בחרו לכל הצרות, כידוע, ולנו היתה ממלכה נאדרי בכוח כל כוללת שמעולם לא ישבה ברוגע והיתה מוקפת אויבים וצרות תמיד.

    • למשה
      תודה
      כמו שאמרה רחל המשוררת: "צר עולמי כעולם נמלה".
      ובקשר למה שכתבת, אני לא חושב שהאופק העולמי כל כך עניין את מחברי התנ"ך.
      בקשר לספורי שאול ודוד כבר רמזתי שהם (לפי דעתי) לא נוצרו כדי לפאר או להלל מישהו.
      חוץ ממחברי הספורים עצמם.
      הסבר מפורט יותר, בהמשך.
      גיורא

  3. היה או לא היה
    דוד מלך ישראל חי חי וקי-אם

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגיורא פישר