סבינה מסג משוררת ומתרגמת

                          מוּזָה       הַיַּמָּה  מְלֵאָה מוּזָה! זֶה עֲנַף הַמִּדְגֶּה   אֵין  רֶוַח —                      יֵשׁ  הַצָּלָה.

אֵם       הַמַּחְמָאָה  הֲכִי גְּדוֹלָה    לְאֵם  הִיא —    שֶׁהַבֵּן   שָׂמֵחַ !  שָׁמַעְתִּי אֵיךְ אָמַר עַל מִתְאַבֵּד: " מִסְכֵּן!"      הָאַכְזָבָה   הֲכִי גְּדוֹלָה   לְאֵם (אוֹ רַק אַחַת מִבֵּין כֻּלָּן) הִיא —  בְּכָל פַּעַם             שֶׁהַבָּנוֹת  מִבֶּהָלָה      צוֹעֲקוֹת:             "אִמָּא!"    וְאֵין לְעֵיל  יָדִי                     לְהוֹשִׁיעַן.        

                  אַרְבֵּל       לְרַגְלֵי  הַמָּצוּק  הַחוֹלֵשׁ עַל  יָמַי,  אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עִם   קָפֶה חָזָק וְדַף חָלָק —           בְּמַּאֲרָב  לִפְּלִיטַת -פֶּה  שֶׁל  מְעָרָה,                   לְנִצְנוּץ  מַסְגִּיר  בְּ חֹר  עַיִן   עֲקוּרָה…   מֻכְרָח לִהְיוֹת שָׁם               אֵיזֶה   מַטְבֵּעַ  שֶׁל  מְצוּקָה  שֶׁטֶּרֶם נִפְרַט                לְ מִ לִּ י ם   אֵיזֶה    עוֹרֵק שֶׁל עֶצֶב   שֶׁטֶּרֶם   עֻצַּב    לְשִׁיר   ...

  עוד אַלְמֻגָּן       לֹא  הֶבֶל הֲבָלִים,  קֹהֶלֶת, לֹא לַהֶבֶל  נִשְׁבַּעְתִּי  אֹמֵן!   אָמֵן ,  אֲנִי  אוֹמֶרֶת לָכֶם:  גַּם אִם  יַכְזִיב  אָדָם   לְעוֹלָם לֹא יִתְמַהְמֵהַּ                                מֵעֵבֶר  לְנִיסַן  —   אָדוֹם הַאַלְמֻגָּן   מֵעַל   פַּחֵי הַזֶּבֶל.

כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת כִּנֶּרֶת     כִּנֶּרֶת  — מוֹנָדָת…  מִלָּה מוֹנָדָת …      תְּפִלָּה מוֹנָדָת…   קִיּוּם מַנְטְרָה לְמַלְמֵל וּלְנַטְרֵל     אֶת הָרִבּוּי  הַמְּבַלְבֵּל  שֶׁל הָעוֹלָם.    

  האלמוגן עדיין פורח, החגיגה נמשכת   האַלְמֻגָּן                                  הַחֹם  הִשִּׁיק  אֶת             כָּל  צִי  הַכִּנֶּרֶת                         אֶל  הַמַּיִם   שִׁרְבֵּב     אֶת רִבְבוֹת                          שִׂפְתֵי הַאַלְמֻגָּן  לְנַשֵּׁק  וּלְנַשֵּׁק                  אֶת הַשָּׁמַיִם!   זוֹכֵר   כַּמָּה רָצִינוּ   אַלְמֻגָּן  בַּחַלּוֹן? וְנָטַעְנוּ           ומֵת.          וְנָטַעְנוּ         ומֵת. נִסִּינוּ   צֶאֱלוֹן , עוֹד אֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת  הָאָדֹם הֵם לֹא הִשְׁתָּרְשׁוּ וְאָנוּ שֵׁרַשְׁנוּ  מִלִּבֵּנוּ  אֶת  חֲלוֹם                            הַחַלּוֹן הַלּוֹהֵט ...

      פְּרָגִים על חומת טבריה      כְּבָר אָמְרוּ  עֲלֵיכֶם : חֲצָאִיּוֹת , פִּיּוֹת ,  פְּצָעִים.   כְּבָר אָמְרוּ  עֲלֵיכֶם : שֵׁנָה,   סִמּוּם…    וְלֹא אָמְרוּ  עֲלֵיכֶן  —  אַתֶּן  שֶׁעַכְשָׁו  מוּלִי    עַל הַחוֹמָה  , כָּל אַחַת וְאַחַת                  אֲדֻמָּה   וַעֲצוּמָה  —  מְאוּם .   אַתֶּן     אַרְגָּמָן  שֶׁפָּשְׁטָה  בֶּרֶנִיקִי  וְעָטְפָה  לְתָמִיד  אֶת נַפְשִׁי. אָדֹם          שֶׁעוֹשֶׂה  מֵאִיש ׁ–  מֶלֶךְ    וּמִכָּל ...

    לכבוד פריחת עצי האלמוגן       פִּיצִיקָטוֹ         אֵינִי יוֹדַעַת מַה זֶּה                         פִּיצִיקָטוֹ   אֲבָל  זֶה       קוֹל יוֹנֵק הַדְּבַשׁ   בְּאַלְמֻגָּן!     פָּתַחְתִּי לֶכְּסִיקוֹן  (סְתָם, מְיֻתָּר): זוֹ הוֹרָאָה           לֹא לְנַגֵּן עִם כָּל הַקֶּשֶׁת   רַק  לְהַרְטִיט   מֵיתָר            

            "בִּקְעַת כִּינְרוֹת"       לָמָּה הַשֵּׁם  הַמְּפֹרָשׁ   מַכְפִּיל אוֹתָךְ?    מַכְפֶּלֶת מְקֻשֶּׁטֶת              לַחֲצָאִית הַקְּלוֹשׁ   שֶׁאַתְּ ?   מוֹטִיב חוֹזֵר                    לַכִּנּוֹר שֶׁאַתְּ ? אוֹ מַאֲמָץ          נוֹאָש    לוֹמַר  אוֹתָךְ ! לוֹמַר  אוֹתָךְ מַמָּש!    אַתְּ   שֶׁנוֹלַדְתְּ  לְפָנֵינוּ  תְּאוֹמוֹת:    אַחַת  מִמַּיִם       שְׁנִיָּה מֵחֲלוֹמוֹת.      

  כְּתִיבָה עַל נְיָר בְּשִׁמּוּשׁ מִשְׁנִי       טוֹב  לִבְטֹשׁ  בַּעֲפַר  הַנְּיָר שֶׁמִּצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי   צִיּוּר שֶׁל נֶכֶד                    ("כְּשֶׁעוֹד הָיָה בְּ"גַּן קְטַנִּים")               יְדִידוּתִי לַסְּבִיבָה                  יְדִידוּתִי לַכְּתִיבָה  — חִפְרִי,  וְשֶׁמֶשׁ מְגִיחָה מִקַּרְקָעִית הַפִּיר!   רַחֲפִי,       וְצֵל צִפּוֹר מַרְכִּיב אוֹתָךְ כְּמוֹ אֲוַז-בָּר אֶת נִילְּס…   וְהַמִּלִּים שֶׁיָּצְאוּ לְשׁוֹטֵט              פְּ ר וּ מ וֹ ת                                                              וּ מְ חַ ...