נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
סבינה
יונקי הדבש הבאים אלי בימים החמים,
בעיקר אלה שהתעופפו ביום הכיפורים,
ורקדו סביב פרח הצוף המלאכותי, ניגנו עם כל הקשת. ואלה היונקים מפרחי האחרים, אכן שרו בפיציקטו, אפילו שגם אני איני יודע מה זה.
הפיציקטו שלך נפלא.
משה תודה על התגובה
אתה נותן הרגשה שאיתך אפשר באמת לחלוק הרי
אתה איש העמק ובוודאי מכיר יונקי דבש. אבל אתה יודע מה, באו לעציצים שלי יונקי דבש גם כשגרתי בתל אביב בדיזינגוף, ממש מעל אמיר אור. פה חוץ מהצליל ישנו הצבע — הקונטרסט העז בין הכחול המתכתי שלו לאדום האלמוגים…
סבינה, איזה שיר "אאוריקה" נפלא לפתוח איתו את הבוקר.
מהשאלה מה זה פיציקטו התגלגלתי אל התשובה שבקולו של יונק הדבש ומשם לתשובה שבערכיו של המילון (ובאמת, בהשוואה ליונק הדבש, מהו הלכסיקון? "סתם מיותר"), ומשם אל האאוריקה המושלמת – "רק להרטיט מיתר".
בלי חלילה להפריע לעוד שיר,
לגאטו זה ההפך מפיציקטו. כדי להרגיש את יכולה לומר בקול: פי-צי-קטו
ןלומר לגאאאאאאאאאאאאאאאאאאאטו
:0)
(משיכת קשת ארוכה ואינסופית עד שכמעט נגמרת הנשימה).
סבינה
יונקי הדבש הבאים אלי בימים החמים,
בעיקר אלה שהתעופפו ביום הכיפורים,
ורקדו סביב פרח הצוף המלאכותי, ניגנו עם כל הקשת. ואלה היונקים מפרחי האחרים, אכן שרו בפיציקטו, אפילו שגם אני איני יודע מה זה.
הפיציקטו שלך נפלא.
איזה שיר סבינה, כל כך חזק ומדויק. אבל הפונט קצת-הרבה הפריע לי
יניב
מה בדיוק מפריע למה כדאי להחליף?
תודה
סבינה
משה תודה על התגובה
אתה נותן הרגשה שאיתך אפשר באמת לחלוק הרי
אתה איש העמק ובוודאי מכיר יונקי דבש. אבל אתה יודע מה, באו לעציצים שלי יונקי דבש גם כשגרתי בתל אביב בדיזינגוף, ממש מעל אמיר אור. פה חוץ מהצליל ישנו הצבע — הקונטרסט העז בין הכחול המתכתי שלו לאדום האלמוגים…
סבינה
סבינה איזה יופי של דימוי לחוויית המתבונן – לא עם כל הקשת, רק להרטיט מיתר!
אמיר
לפעמים המילון יכול להיות כל כך פואטי!
סבינה יקרה, טרם צאתי אל מעבר לים אמרתי לעצמי האלמוגן ליד הבית
ראוי לשיר, ולא כתבתי.
השיר שלך נהדר.
שלומית
זה הרי מה שאנחנו רוצים שהקורא יאמר זה מדבר גם בשבילי
תודה
תודה רבה ונסיעה טובה
סבינה, איזה שיר "אאוריקה" נפלא לפתוח איתו את הבוקר.
מהשאלה מה זה פיציקטו התגלגלתי אל התשובה שבקולו של יונק הדבש ומשם לתשובה שבערכיו של המילון (ובאמת, בהשוואה ליונק הדבש, מהו הלכסיקון? "סתם מיותר"), ומשם אל האאוריקה המושלמת – "רק להרטיט מיתר".
אפשר לומר אני מורטט?
בוקר טוב!
שחר
תודה רבה
סבינה
נהדר, שילוב הטבע, ההתפעלות ממנו, והגילוי המרטיט בלקסיקון
כן. פיציקאטו בטבע זה כל מה שאנחנו יכולים להכיל. לגאטו, זה כבר הטרפה של החושים.
סיגל
מה זה לגאטו?
אני יכולה רק לנחש או לחכות לשיר חדש שיסביר לי
סבינה
בלי חלילה להפריע לעוד שיר,
לגאטו זה ההפך מפיציקטו. כדי להרגיש את יכולה לומר בקול: פי-צי-קטו
ןלומר לגאאאאאאאאאאאאאאאאאאאטו
:0)
(משיכת קשת ארוכה ואינסופית עד שכמעט נגמרת הנשימה).
סיגל זה לא פחות נפלא
תודה