סבינה מסג משוררת ומתרגמת

  ועוד  משירי ירושלים (הטריים)                     מִטְעָן         בְּכָל   חַלּוֹן         הַנּוֹף   פּוֹנֶה אֶל  עֲלֵה-כּוֹתֶרֶת  שׁוֹנֶה   שֶׁל    שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת       וַאֲנִי  שׁוּב עוֹבֶרֶת  עִם הַכִּסֵּא   (כְּמוֹ בַּכִּנֶּרֶת  מֵצֵל אֵיקָלִיפְּטוּס לְצֵל צֶּאֱלוֹן )   מֵחַלּוֹן  לְחַלּוֹן              מְאַלֶּצֶת אוֹתָם   לְשַׁמֵּשׁ לִי             זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת   ...

  זה חדש שכיפת הזהב אורחת לי לחברה מבקר עד ליל         לֵב זָהָב       לִירוּשָׁלַיִם יֵשׁ   לֵב זָהָב   בִּדְמוּת כִּפַּת הַזָּהָב עַל הַר הַמּוֹרִיָּה   מַרְהִיבָה        עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח   מַכְאִיבָה עַד אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה    

  זהו שיר קלסי שתרגמתי במיוחד לפרוייקט הזקנה  שלנו.  נחשו מי המחבר?           כְּשֶׁתִּהְיִי זְקֵנָה           כְּשֶׁתִּהְיִי זְקֵנָה, לֵאָה, אוֹסֶפֶת גֵחָלַיִךְ,   טְלִי  סֵפֶר זֶה  בְּיָד רוֹטֶטֶת,  וּבֵין דַּפָּיו   רְאִי מָה  רַךְ הָיָה  מַבַּט עֵינַיִךְ   וּמַה כּוֹמְסִים וַעֲמֻקִּים  הָיוּ  צְלָלָיו.                                                                                  אֶל לֵב רַבִּים נִכְנַסְתְּ ,שְׂמֵחָה וְחִנָּנִית,                          ...

  לזיקנה  יש  פנים נוספות לאלה של האומללות .  יש אנתולוגיה מפורסמת על הנושא שיצאה בארה"ב ושמה "כשאהיה זקנה אלבש סגול" כלומר ארשה לעצמי להשתולל, אצפצף!  יש גם סבתות שובבות ומצחיקות, הנה אחת מהן:           עֵץ שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת!       יֵשׁ לִי עֵץ שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת!   מַה, זֶה לֹא יָכֹל לִהְיוֹת?   עֵץ כָּזֶה אֵין בַּמְּצִיאוּת?   ...

  עֲדוּלָה           מוּל הָרְאִי         לְסָבָתִי יֵשׁ  שֵׂעָר -כֶּסֶף וְלִי — זָהָב בַּשְּׂעָרוֹת . סָבְתָא ,סָבְתָא , הָלְאָה עֶצֶב , שְׁתֵּינוּ  עֲשִׁירוֹת  מְאֹד!

בשנים בהן עשיתי את החגים בצפת העתיקה. הלכתי למסיבת "שמחת בית השואבה" לנשים בלבד. מישהי שרה את השיר הזה באידיש בליווי גיטרה – תירגמתי אותו  באופן חפשי.     עֲדוּלַה              סֻּכָּה    בַּת אַלְפַּיִם     יָשַׁבְתִּי בַּסֻּכָּה, בְּשֶׁקֶט,  לַחְשֹׁב. לְפֶתַע  הָרוּחַ הִתְחִילָה  לִנְשֹׁב!              נָשְׁבָה וְהִצְלִיפָה… נָשְׁבָה  וְשָׁרְקָה!             שַׁרְשֶׁרֶת הֵעִיפָה, חֲצִי סְכָךְ פֵּרְקָה ...

  המלים התהפכו  וזה מפריע  ל"רגישות המשוררית"  אז הנה אותו צמד שירים כמו שצריך         יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה       הֵם בָּאִים  מִכָּל הַצְּדָדִים:   הַמִבְצָרִים ,  הַמְּצוּדוֹת,   הַמִגְּדָלִים,   הַכְּנֵסִיּוֹת       הַעֶמְדוֹת , הַמִּסְגָּדִים,   הַחוֹמוֹת ,  בָּתֵּי הַמִּדּוֹת…       וַאֲנִי מִתְבַּצֶּרֶת                בְּמִגְרַשׁ הַמַּחְבֶּרֶת     עִם   בַּיִת         ...

  היום  טיילתי בחצר סרגיי לפני טיול שוק-סוכות בשכונת גאולה. זהו טיול שאני לא מוותרת עליו גם כשצריך להגיע מרחוק. אבל עכשו שאני ירושלמית, בודאי ובודאי. השירים נכתבו בבית עם פנורמה נפלאה באבו-תור  אבל מתאימים גם לפרוייקט של שוש ויג             יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה       הֵם בָּאִים  מִכָּל הַצְּדָדִים: הַמִבְצָרִים ,  הַמְּצוּדוֹת, הַמִגְּדָלִים,   הַכְּנֵסִיּוֹת ...

  הזיקנה הזו  , ברגע שנותנים לה אצבע רוצה את כל היד…       יוֹתֵר מִדַּי קַל           יוֹתֵר מִדַּי קַל כָּתַבְתִּי  שִׁיר עַל יָם  — הַדַּפִּים לֹא נִרְטְבוּ לִי   הַגַּל בּוֹשֵׁשׁ          וְלֹא נִשְׁבַּר לִי בַּפָּנִים הַמֶּלַח  לֹא שָׂרַף                לִי  בָּעֵינַיִם   לֹא  הִתְעַוַּרְתִּי  לְרֶגַע   לֹא  הִתְעוֹרַרְתִּי   סוֹף סוֹף.     ...

   ועוד  לפרוייקט   זיקנה                                         נוֹף                                                              חֹכְמָה  שֶׁהוּא   יָפֶה!   עִם כָּל  הַזְּמַן  שֶׁבָּעוֹלָם            לְמָרֵק   חָמוּקִּים  יְרֻקִּים                   לָסוּךְ  אֲפִיקִים  מְכֻסֵּי  סוּף                    לְהַעֲלוֹת  סֹמֶק   אָדֹם,   צָהֹב,   סָגֹל  אִינְדִּיגוֹ שֶׁל קוֹצִים ,            עַל עַצְמוֹת הַלְּחָיַיִם הַגְּבוֹהוֹת                                                שֶׁל מְצוּקִים        לְהַעֲמִיק אֶת  הַמַּבָּע                           בְּעֵין הַיָּם לְהַסְעִיר ...