פעם שמעתי מעורך ספרותי דברים בטון של ליגלוג על מבול השירים המגיעים למערכת אחרי גשם שוטף. ומאז ניסיתי להמנע מלכתוב על הנושא. אבל יצא לי לישון בחממה בלילה של הגשם הגדול וזה מה שיצא.
גֶּשֶׁם
מַטָּח פִּתְאוֹמִי שֶׁל גֶּשֶׁם
עַל גַּג הַחֲמָמָה.
תֻּפִּי תָּם תַּם
תֻּפֵּי פֶּרֶא
חֲגִיגָה קְדוּמָה.
וְאַתָּה גּוּפִי, מַה לְּךָ נִרְדַּם!
רְקֹד בְּגֶשֶׁם
רְקֹד בְּגֶשֶׁם
כָּל עוֹד זְמַנְּךָ לֹא תַּם..
איזה יופי של שיר, סבינה ,וגם מבנה השורות כמו מטח של גשם ,ומי שלא כותב על גשם אז שירקוד בגשם
חגיגה דיוניסית בחיק הטבע. מזכיר לי את קלפי האושו זן טארוט(הציורים שלהם מדהימים )
ממש שיר נהדר
אני יכולה לשמוע את מטח הגשם דופק על גג החממה
איזה כיף. תודה רבה. ובהזדמנות זו אציין שגם השירים שלך על אימך במי מפחד מוירג'יניות מאוד ריגשו אותי.
שיר מאד מאד יפה. על תתני לעורכים כאלה לקלקל 🙂
גשם מתגשם על יריעות הפלסטיק, בתיפוף אפריקאי מרווה- כמו השיר.
משוררת דברי הימים והלילות של החיים
כמה חיים במשוררת ובגשם המטופף!
שיר- חגיגה. איזה יופי
שיר נהדר. אפילו זה תופי תם תם אני מסוגלת לישון ברעש של גשם וזו שינה מתוקה, מתוקה!