סבינה מסג משוררת ומתרגמת
עוד דילמה
שָׁעָה 4
קָשֶׁה לְהַחְלִיט
הַלְהַבִּיט בָּאַרְבֵּל שֶׁל הַזְּוָעוֹת
שָׁם הַשְּׁקִיעָה עַצְמָהּ
אוֹ בְּהִשְׁתַּקְּפוּתָהּ
בָּעֲנָנִים הַוְּרֻדִּים
מֵעַל
לְ'הַר הָאֹשֶׁר'?
עוד דילמה
שָׁעָה 4
קָשֶׁה לְהַחְלִיט
הַלְהַבִּיט בָּאַרְבֵּל שֶׁל הַזְּוָעוֹת
שָׁם הַשְּׁקִיעָה עַצְמָהּ
אוֹ בְּהִשְׁתַּקְּפוּתָהּ
בָּעֲנָנִים הַוְּרֻדִּים
מֵעַל
לְ'הַר הָאֹשֶׁר'?
סבינה –
כשאפשרות הברירה ניתנית – תמיד עדיף להביט באושר! הערבל רק מערבל עלינו את ה-Senses, וגורם ערבוביה, כי זה לא הר אלא מישור הפוך על צידו השמאלי וזה הרי מבלבל (מלשון הרי החדשות).
מארידך, על פי השיר, יש בעיה, כי האושר עטוף בעננים ורודים, וזה לא מבשר טובות בענין הראייה, כוונתי לראות דבר ורוד מדי. "בהשתקפותה של הארבל" – שמח שהיא בחורה) אני מבין שהיא מסתכלת בעצמה בראי הכינרת, זה נחמד, נרקיסיסטי מעט, אבל בהתייחסי רק לעצם ההצצה בהשתקפות, הרי היא אידיאה אפלאטונית, בכל אופן לא ממשות, ואנו נעדיף להביט בממש, הרי? (הרי הממשות) וגו'.
אופס. בהשתקפותה של השקיעה.
אולי צריך להזכיר מהו הארבל? הר ממערב לכנרת, ליד המושבה מגדל מלא מערות בהן הסתתרו המורדים ברומאים והוכחדו באכזריות בלביורים. אבל יש לו פרופיל יפה ודרמתי ושם השמש שוקעת.