אדמיאל קוסמן Admiel Kosman משורר ופרופסור למדעי היהדות
הָרְאוּת הַיְתָה צְלוּלָה לְהַפְלִיא.
כֹּל עָלֶה בִּשְדֵרַת הָעֵצִים הַצְּפוּפָה, שֶׁהִתְמַשְׁכָה לְצַד הַמַּיִם, נִרְאֶה הָיָה בְּבֵרוּר, נָקִי, נוֹצֵץ בְּטִיפּוֹת הַטַּל.
אוֹרוֹת הַשֶׁמֶש רִצְדוּ, וְהִשְׁתַעֲשְׁעוּ לְאִטָן עִם נְקוּדוֹת הַצֵּל.
אֵינְסוֹף נְקוּדוֹת אוֹר וְצֵל שֶׁנָּעוּ סְבִיבֵנוּ בְּרִקוּד אִיטִי, נִינוֹח.
הַשָׁמַיִם מֵעָלֵינוּ הַיוּ תְּכוּלִים, בְּהִירִים לְגַמְרֵי, נְקִיִים מֵעָנָן.
קוֹלוֹת צִפֳּרִים בִּשְׁלַל גְּוָנִים וּבְנֵי גְּוָנִים.
עַל פְּנֵי הָאָגָם, שֶׁדָּמָּהּ לְמִשְׁטַח עוֹר רוֹטֵט, הִתְנַהֵל מַאֲבַק עֲדִין בֵּין שִׁכְבַת הָעֹמֵק הַחוּמָה לְבֵין כֶּסֶף הַתְּנוּעָה שֶׁל הַגַּלִּים הַדַּקִיקִים.
מִסַּבִיב לָאָגָם הִשְֹתַרְעוּ אֲפָרֵי דֶּשֶׁא-יְרַקְרַקִים, שֶׁנִּמְתְחוּ עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת הַנְּמוֹכוֹת מִן הַגַּדָּה וְעַד קַו הָאֹפֶק.
הַסִירָה גַּלְשָׁה לְאִטָּהּ, וְאָנוּ הִבַּטְנוּ בַּנוֹף כִּמְכוּשָׁפִים. חַשְׁנוּ כְּאִילוּ הַיִינוּ יָד, רֶגֶל, אֵיבַר כֹּלְשֶׁהוּ בְּגּוּף הַנוֹף הַנִּפְלָא.
לְאַחַר דְּמָמָה אֲרוּכָּה פָּנָה אֵלַי מִישֶׁהוּ וְשָׁאַל מָה עוֹמְקָם שֶׁל הַמַּיִם בָּאֵזוֹר הַזֶּה.
מָשַׁכְתִי מִן הַחוֹף קָנֵה שֶׁהָיָה מוּטָּל עַל הַחוֹל וְתַחֲבְתִי אוֹתּוֹ בְּעֲדִינוּת,
חוֹדֵר לְאִיטִי אֶל מִרְקַם הַבּוֹץ שֶׁל קַרְקַעִית הָאָגָם, כְּדֵי לָמוֹד אֶת עוֹמְקוֹ.
.jpg)
גירסה ראשונה, אך שונה, פורסמה לראשונה ב"קשת החדשה". הניקוד איננו מקצועי ונועד רק לסייע בקריאה. צילום: אדמיאל קוסמן, כל הזכויות שמורות לו
מקסים, אדמיאל.
מכיוון שאני יודע איפה אתה, אני חושב על הוואנזה, אבל צובט בזרועי, כי האגם של השיר הזה הוא אל-זמני וכה מעורר געגוע.
אמיר, טיוטת השיר הזה נכתבה עוד כשהתגוררתי בפרדס כץ ועוד לא עליתי אפילו פעם אחת על כבש המטוס בחיי עד אז.
כידוע לך אגם הוואנזה אינו שוכן לחופיה של פרדס כץ.
הצילום הוא של עץ פשוט ביותר.
הוא פרט אחד מסדרות שלמות של עבודות צילום שאני עושה על ידי עיבוד מחשב.
הבלוג הזה מאפשר לי להוציא לאור כמה מהדברים הנסתרים ב"מעבדה" של הנפש – ותודה לך ולכל החברים המגיבים על נדיבות הרוח.
אדמיאל
גם אני מביטה כמכושפת.
ומרתק שלא גילית לנו מה גילית.
אדמיאל, תמונה מרגשת במיוחד, בו זמניות של מבט מלמעלה ומלמטה, מזכיר לי את טבעת האור שלליוותה את האופרה צחוק של עכברוש, גם שם המבט היה בו זמנית מתוך הבור ואל תוכו.זה מן רגע של הארה. מקסים
המשפט הפותח אומר הכל על השיר: הראות הייתה צלולה להפליא. כל כך צלולה שלא נותר אלא לבדוק מה יש מתחת לפני השטח
הצילום יפיפה. תחיבת הקנה למדידה הייתה הפתעה נהדרת.
תודה מוטי, לך בוודאי ובוודאי יש הרבה מה לומר על כך – ובעומק רב.
אדמיאל
קסום מכושף מואר גם השיר גם התמונה
שיר יפה וצלול והצילום מדהים.
יעל,
תודה שהעלתם לבסוף את הצילום ה"כבד" הזה.
אני מודה דרכך – כמרכזת הבלוג – לכל התגובות הנהדרות של לי, יניב, אורה, טל, איריס ומירי. תגובות כאלו פשוטות וישירות שנוגעות ללב,
אדמיאל
פרוזה פיוטית שטובלת בכשרון, כמו ססמוגרף של הסובב אותנו שלוכד את הרגעים בלבו, והצילום מטעין באנרגיות של קדרות ועומק.
יפהפה.
synthroid 025 mg
1 mg synthroid