בננות - בלוגים / / מה זה מנורה כחולה? (חלק מספור)
אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

מה זה מנורה כחולה? (חלק מספור)

יש הרבה חושבים שבכוח המחשבה שלהם הם יקצרו שדה שלי למשל. הם חושבים עצמם מגל. בכל אופן דוקטור, מה חילקו להם סמים נרקוטיים לאלה שמבקשים להרוג אותי.?   תאמין לי זו לא פאראנויה.   למה הם רוצים להרוג כוסית.?

  כמה גברים   רצו לעשות לי כוסה מחשי.?  אני מרגיעה אותם ואומרת:  בתוך החור הזה שלי איש לא יכנס. ואני  גם לא מתכוונת בקרוב לבוא בנעצוצי האדמה.  אותי אי אפשר להכניס לנישה.  שום חור עגול לא יכול לקלוט  עוד אוכלוסין, וגם בשום ריבוע לא אצליח להכנס.  דוקטור אני מחוץ לפאזל האלהי. 

 

  יום יום אני עושה אנליזה לאנושות.  אין לזה תרופה. מה אתן להם  כדורים נוגדי דכאון?

אני לא מבינה את הראש הכחול של כולם. מה זה מנורה כחולה? קניתי  לחדר המיטות שלי מצעים מסטן וכיסוי מסטן בצבע אדום.  והאיש שגר אתי  השותף שלי לדירה ולחיים התעקש שזה צבע שמזכיר לו בורדל.  זה הסגיר אותו.  כל צבע אדום משום מה מזכיר לו נער ליווי.  אתה תסתכל עליו לא תאמין . הוא נראה נטול סכס. אבל כנראה שבראש שלו יש הזיות כאילו הוא על סמים. לפעמים יחשוב אותי עלם. לפעמים עלמה נעלמה. כשנעלמתי לו מבין הסדינים,  אמרתי לו שאני ישות וירטואלית..   שילחץ על מסך ההסטוריה ויראה שהוא יכול להיות מציץ  ולא נפגע.

 

 

5 תגובות

  1. מחכה להמשך

  2. וידויה (האחרון) של הגולדי, עכשיו אצלה בבלוג – המסכה יורדת – אל תחמיצו!

  3. יפה מאוד. היכן ההמשך????

  4. הי אמירה
    מה, לאן נעלמת לנו. אני פתאם רואה שמזמן לא כתבת. ואני חשבתי שרק אני פרשתי קצת מהכתיבה. אם בא לך לחזור אלינו, אני נותן לך פנס שיאיר לך קצת: יש כאן שאלון בשבילך למלא, הוא זז אצלנו בבלוג כמו אש.
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=3442&blogID=53

  5. איפה את, אמירה?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס