עכשו אני בצום דבור אסור לי לטמא את המילים ואסור לי לחרוץ בהן קמטים אסור לגלות את
את
שנאמר סייג לחכמה
וכשאבוא אם תראה את פני האחרות
וכשאבוא אם אהיה דלתיים סגורות
עכשו אני בצום דבור אסור לי לטמא את המילים ואסור לי לחרוץ בהן קמטים אסור לגלות את
את
שנאמר סייג לחכמה
וכשאבוא אם תראה את פני האחרות
וכשאבוא אם אהיה דלתיים סגורות
אמירה הס משוררת ציירת שחקנית
שלום אמירה. טוב לקרוא בשירייך המעוררים תמיד מחשבות על רוח המעירה מילים לעופף במערבולות. לעתים רוח חרישית משהו כמו בשיר הזה ולעתים רוח תזזיתית.
שלום רב גם לך מרדכי גדלמן היקר
קרה אם אתה זוכר שנפגשנו אפילו בליל סערה בבינה
ואולי עשינו שם סיעור מוחות בלא יודעין?
לא בבינה אמירה כי אם בסמינר הקיבוצים. היתה בגג סערה שקספירית כמו ב"ליר" או ב"הסופה" ועלייך צלחה רוח מיוחדת במינה.
כמובן בסמינר הקיבוצים , אבל כנראה כי חשבתי שהיתה לך רוח חכמה ובינה
באותו ערב , ומכאן כנראה הבלבול של
שם המקום. אכן סופה , אם הסופות
חברים יקרים, אמירה ומוטי, אל תשכחו אותי! גם אני הייתי שם. בנאי הבינה, שתמיד מלטף גשרים בין השיניים.
אמירתי
מלווה אותך גם בזה וגם הזה. את יודעת
יקיר
רק עכשו ראיתי את מה שכתבת כמוב אתה היית מרכז הסחף
אמירה אמירה,
תשוב כבר אמירתך!