שולמית גבע. מבקרת, יועצת ומסייעת בכתיבת ספרים אישיים וספרי עיון.
ענת, זו שאני דודה שלה, נסעה להודו. פעמים אחדות במהלך הטיול שלחה מיילים למשפחה, לחברים, לדודה. אני מניחה שאת העסיסיים יותר שלחה לקבוצה מצומצמת וממוקדת יותר, אבל מאוד נהניתי מאלה בהם שיתפה אותי. אחד מהם נכתב ונשלח ממש ערב חזרתה והוא לדעתי, יוצא מן הכלל, ולא רק בגלל שאני-זוכרת-מתי-היא-נולדה-ואיך-הקטנטונת-הזו-יודעת-לכתוב-כל-כך-יפה. הוא ממש מוצלח.
נו,, טוב, נכון שהקטנטונת הזו עברה אותי בגובה, אבל אני עוד זוכרת כשהייתי מתנמכת כדי לדבר איתה, ושומרת בקפדנות על כמה תמונות שמעידות על כך. ונכון גם שהיא סטודנטית, אבל אני היא זו שלימדה אותה איך עושה דג.
קיבלתי את רשותה, והנה הוא:
אומרים שאנשים נוסעים להודו כדי לחפש את עצמם. אני נסעתי כי זה היה זול והכרטיס היה נגיש, אבל בכל זאת- בואו נזרום עם זה…
ישבתי לי וחשבתי על החודש וחצי האחרונים פה בארץ הרחוקה, ובחנתי את האופציות של החיפוש העצמי.
אז הנה לכם רשימה של מקומות שהייתי בהם, ודברים שיצא לי "להיות" והאם כדאי להמשיך לעסוק בזה.
יש לציין שהכל אמיתי לחלוטין…
דלהי:
א. התפקיד: נהגת אופניים-ריקשה
הסבר: ביום הראשון שהגעתי לדלהי, לקחנו אני וכמה חבר"ה מהטיסה ריקשה שכזו והחלטתי לנסות את כישורי בנהיגה.. בפועל זה נחל כישלון מוחץ ונתקעתי ביותר מידי פרות בדרך.
האם כדאי: אין סיכוי שאני אצליח להתמודד עם התנועה וצורת הנהיגה בהודו בכלל, בדלהי בפרט ובמיין בזאר בפרט בפרט, אז- לא.
ב. התפקיד: ניצבת לבנה בסרט בוליווד
הסבר: "לוכד ניצבים" פנה אלי עוד באותו יום ההגעה להודו ואמר שהם מצלמים סרט בוליוודי פה בדלהי, ושהם צריכים ניצבים לבנים לאיזו סצנה.
האם כדאי: בפועל נאלצתי לסרב כי לא ידעתי עדיין מה יהיו התוכניות שלי להמשך.. מבאס.
עמק פרבאטי:
התפקיד: א. גירוש עכברושים
הסבר: באמצע הלילה השני בכפר שנקרא קירגנגה, משהו העיר אותנו. אני מניחה שכבר ניחשתם- אלה היו הרעשים המעצבנים האלה של עכברושים. מישהו היה צריך לעשות את הצעד ולהבריח אותם איכשהו אל מחוץ לחדר.
האם כדאי: אין סיכוי שאני עושה את זה שוב!
דרמסאלה:
התפקיד: מרואיינת לטלויזיה ההודית
הסבר: בעודי יושבת עם חברי ניגשו אלי כמה מקומיים עם מצלמה גדולה ומקרופונים. הם הציגו את עצמם מאיזה ערוץ בטלויזיה ושאלו אם הם יכולים לשאול אותי כמה שאלות, בתור היותי ישראלית שמטיילת בהודו.
האם כדאי: למה לא? מיד הושיבו אותי ושמו לי מקרופון קטן כזה על החולצה ומטר שאלות החל: למה באים לטייל דווקא בהודו? מה זה בית חב"ד? האם נשארו אנשים בישראל- או שכולם פה בהודו? וכו"..
רישיקש:
התפקיד: לעסוק ביוגה
הסבר: מידי בוקר היום נפתח בתרגול של משהו כמו שעה של אסאנות של מה שנקרא "האטה יוגה". זו הרי בכל זאת רישיקש- בירת היוגה.
האם כדאי: כדי באמת להתקדם בתחום צריך לתרגל לפחות 8 שעות ביום. כנראה שזה לא הולך עם פול טיים סטודנט בפקולטה להנדסה…
אגרה:
התפקיד: להיות "החברה הישראלית" של המוכר האיראני.
הסבר: לא, זה לא צחוק. המוכר האיראני באיזו חנות מזכרות אמר לי שיש לו חברות מכל העולם, אבל מישראל אין לו. הוא הציע לשלם לי על הכרטיס חזרה לארץ שאני אפסיד מזה ואת המשך התואר שאני לא אסיים אם אני אשאר בהודו. הוא שלף מחשבון והתחיל לבדוק מה הנזק…
האם כדאי: כל מילה מיותרת.
ראג"סטן:
התפקיד: ליישב את המדבר
הסבר: רג"סטן ברובה היא איזור מדברי (פושקאר לדוגמא). אילולא אנו התיירים, לא נראה לי שהיה שם יותר מידי..
האם כדאי: מספיק לי ליישב את הנגב…
השורה התחתונה: לא, כנראה שלא הצלחתי למצוא את עצמי בהודו. אולי זה בגלל שהתשובה נמצאת בישראל. אני יודעת מה אני: אני סטודנטית שנה ג" להנדסת תעשייה וניהול שמתחילה את הסמסטר באיחור של שבוע…
אם הגעתם עד לפה- סחטיין עליכם!
נהדר. נראה באמת מקיף – את כל העיסוקים והמקצועות שייתכנו בהודו.
לפי מכתב האחיינית וצירופי הדברים מהדודה – נראית משפחה עם הומור.
משעשע ומזכיר לי כמה וכמה זכרונות הודיים.תודה
סקירה נחמדה של כל מיני אפשרויות חיים…מצחיק.
הבעיה היא שלאן שלא תסעי, לכל מקום בעולם את לוקחת את עצמך…
נהניתי מאוד לקרוא, אני גדולה הרבה מענת ועדיין לא מצאתי את עצמי עד היום, לא בהודו לא בישראל..אבל האמת כיף לחפש
מושלם!
. . . והפרחים לענת.
תודה למגיבות ולמגיבים. אעביר את הדברים לענת.