שולמית גבע. מבקרת, יועצת ומסייעת בכתיבת ספרים אישיים וספרי עיון.

  על הרווח שבין תרבות הויכוח (או העדרה) ואלימות תקשורתית   לא נולדתי אתמול. לא גדלתי על המאדים. לא חונכתי במנזר. נו, מה עוד אפשר להגיד לחדד את הפואנטה? או. קי. שיהיה וידוי: גם אני, נורא לא נעים לי להגיד, נכנסת לפעמים לדברי אחרים. הנה. יצאתי גמרי מן הארון. אני לא מגיעה לנושא הזה כמו אותה פייה עוטת לבן, הגולשת ...

בשני לינואר יצאה לאוויר העולם הסיבה שבעטיה יצאתי להפסקה ארוכה משלל פעילויות יומיומיות. שלושה  קילו חמש מאות וארבעים היה משקלה, והיא עולה יפה. פלא הבריאה. אני נועצת מבט בכחול שבעיניה. כשהיא מסתכלת בי חזרה, אני מוכנה לסלוח לה על שהפכה אותי, אותי! שרק אתמול השתחררתי מהצבא ושלשום עוד הייתי בתנועה – למשהו שמתחיל בסמך.   ההפסקה הסתיימה. חזרה לשגרה, עם תוספת נעימה ...