שולמית גבע. מבקרת, יועצת ומסייעת בכתיבת ספרים אישיים וספרי עיון.

  יום רביעי. יום הסערה. יש לי פגישה די מוקדמת בתל אביב ולכן אני צריכה לעלות על רכבת בשעת הלחץ. מן הדברים שאני מנסה להמעיט ככל האפשר, אבל לא תמיד אפשר. כצפוי, תחנת הרכבת של רחובות מלאה ודחוסה: השעה הדי מוקדמת (אם כי לא צריך להגזים, זה היה בשמונה, לא בשש בבוקר), חופשת חנוכה וגם הסערה. בימים כאלה אנשים רבים ...

  קשה להחליט מה גרם לרסיסי הזיכרונות האלה להיות כה ממגנטים. אולי עובדת היותה של המחברת היסטוריונית היודעת היטב את מלאכת הכתיבה העיונית. אולי עומק שורשיה בתרבות הפולנית ובשלל האידיאולוגיות שהתפשטו והתכווצו באירופה במאה העשרים. אולי אישיותה הנעימה אך החזקה כברזל ותקיפה כאיל מצור הבולטת מכל פיסקה, עמוד ופרק. אולי הרושם שהשיר "והעיקר לא לפחד כלל" נכתב עליה. משהו מכל ...

  1 כל פעם שדרמה או קומדיה בריטית או אירופאית מגיעים לספריית הדי.וי.די הסמוכה למקום מגורי אני מקפידה לקחת. זו דרכי לעודד את הבעלים להמשיך ולהשיג סרטים כאלה, בניגוד למה שבדרך נמצא בספרייה ההולכת ומידרדרת הזו. משום מה הם נמצאים תמיד בכוננית צדדית תחת הכותרת "זרים", כאילו סרטי האקשן, הקומדיות הרומנטיות ההוליבודיות המטומטמות, סרטי האימה והסרטים הפורנוגראפיים הם "משלנו". השבוע ...