הזמן, הוא לא רופא

ריטה שרה בקול נפלא באזניים: "הזמן, הוא לא רופא. הוא רק מביא הקלה. הוא עושה את שלו, היא את שלה, היתה זו אהבה גדולה."
אכן, כך הוא.
הפסיכולוגית שלי אומרת שזה תהליך של אבל, להתגבר על כל האבדנים. הרגליים כבר לקחו הלאה. הראש עוד קצת מתעכב בדלת. הלב, כרגיל, מפגר אחרי שניהם.
כמו הכף רגל הנקועה שלי, שבאה לי באמצע החיים. עיכוב.
אכן, הזמן עושה את שלו.
ואכן, קל לי יותר.
יש לי המון דברים חדשים בראש ובלב.
וצלקת קטנה וחדשה, שחלקה עוד מגליד, מסמנת את מה שהיה אהבה גדולה מהחיים.