עברתי בדרך הביתה ליד העץ הזה שכפוף כאילו שמו אותו על ארבע כמו פאסיבי שהתעצץ מחכה כבר למישהו שיתקע אותו איכשהו ברור לי שהעץ הזה עשה פעם סקס מטורף עד מוות ככה בדיוק, על ארבע ובשקט.

  שיקפצו בעיניים בורקות מול רכבת נוסעת אבל רק אם זה טריק של מצלמה ומסך ירוק אני רוצה אותם פראיים וחסרי כל פחד, אבל רק בראש, לא לתוך הכביש ולא על פסי הרכבת. שיזהרו, לא כמונו. אני רוצה אותם מושלמים כמוך, יפה שלי כל כך נוצצת על רקע המחלקה הפסיכיאטרית. החלוק הורוד שלך עוטף אותך כמו כל אחר צהריים ואת ...

  מסתכלת בך באחד המבטים המתוקים שלי הזרועות הגדולות חובקות אותי לפתע היומיומולדת שלי ואני חותכת ומשאירה אותך עם כל החרא מה פתאום שאתאים למקום כל כך מריר בביצה הזו יש מקום רק לנרקיס אחד אתה מוזמן לקחת חופשה מדי פעם ולקפוץ איתי לקפה לילי איפשהו אני מתכוונת להישאר לבנה ועדינה כמו צמרגפן מתוק.  

    הגעגוע הוא בכלל לא למחול זו התנועה שחסרה לי כמו אתמול בלילה על המרפסת נאחזת בקצה המעקה והרגל מרחפת מעלה בכוח עצור מדוייקת עד לנחיתה הקלילה חזרה או ההתמתחות לאחור, כשהגב מתעגל כמו אורגזמה, רק בהתנשמויות איטיות יותר הראש מסתכל על העולם הפוך לשניה הבטן והגב מתכווצים ומשתחררים התנועה כבר באה מתוך עצמה, נמתחת לסטאקטו יחידי ואז נוזלת ...

       אחרי אומי, התחשק לי להתעסק איתה קצת בכישוף, עם הירח. ירח מלא. כוריאוגרפית לחשים. One לא בא לי להתחכם איתך הלילה את יודעת יפה מאוד מה אני רוצה ואת תתני לי את זה קצוב בלחן הרגיל מתלחשש הלילה אני גוזרת: זיונים, כסף וטנגו. זה מה שאת תתני לי החודש.  Two עכשיו, ירח, את מדברת. רק תרדי בבקשה ...

    מוגבלת איני יכולה לבצע יותר מפירואט אחד והסוף תמיד לא יוצא כל כך טוב הגוף כבר לא זוכר איך ממשיכים לכמה רצופים והזרועות קצת גדולות מכדי להימתח משהו בשומנים מטלטל מדי בכל תנועה העמידה לא באמת יציבה, הבעיטה באוויר נחסמת על ידי הבטן. המושגים דוהים, השרירים אינם כשהיו זה אחרת ממה שאני רוצה שזה יהיה כבר שנים לא ...

  בהתאהבות הבאה שלי היא תרדוף אחרי. היא תסתובב לאט מסביב, כמו טורפת. אני רק אעמיד פנים שאיני שמה לב. כתפיה הרחבות יוחזקו מעט לאחור, כאומרת – את לא תסרבי לי. ותרי על הקרב, הרי כבר נכנעת לי מראש. אני אכנע תוך זמן קצר. הידיים שלי ישתרגו סביב השרירים החזקים של כתפיה וידיה, מנסות להאחז ומחליקות ככל שהתנועה מתחזקת. אחר ...

     [מחזור השירים הזה נכתב איפשהו לאורך דצמבר-ינואר, חיכה שאכיר בו כשלי. הוא שונה מהכתיבה הרגילה שלי, בעיניי.  האורך הוא כאורכה של המנגינה, בדמיון שלי. לכל המחפשים אוטוביוגרפיה – כאן עוסקים באמנות 🙂 ] בניגוד לעבר. כוריאוגרפית מילים.  א. צעדים בסיסיים One אנחנו עוד נדבר. אי שם בין כוס קפה מתקררת ושיירי איפור מההופעה של אתמול הספוגים בעור הפנים ...