הגעגוע הוא בכלל לא למחול
זו התנועה שחסרה לי
כמו אתמול בלילה על המרפסת
נאחזת בקצה המעקה
והרגל מרחפת מעלה בכוח עצור
מדוייקת עד לנחיתה הקלילה חזרה
או ההתמתחות לאחור, כשהגב מתעגל
כמו אורגזמה, רק בהתנשמויות איטיות יותר
הראש מסתכל על העולם הפוך לשניה
הבטן והגב מתכווצים ומשתחררים
התנועה כבר באה מתוך עצמה, נמתחת לסטאקטו יחידי
ואז נוזלת חזרה לתנועה הרפטטיבית של האגן
כשאני נעלמת לגמרי בתוך התחושה –
עכשיו הגוף מדבר במקומי.
שיר יפה, אבל הגב המתעגל הזה מתחיל להציק לי. נתקלתי בהתעגלות הזאת בכמה מקומות שונים ,ונדמה לי ששלי לא מתעגל. ביצעתי את כל התנועות שרשמת ומצאו חן בעיניי, נוצר בי דווקא געגוע למחול ,ומכיוון שהירח עדיין מלא, בעצם הכי מלא שראיתי מזה זמן רב, כנראה שבאמת יש קשר ,וזה השיר השלישי שלך תחת "השפעתו" ואני נהנית.
תודה.
נו, יצא לי מין מיני-שיר בתגובה:
ירח יולי הוא תמיד הכי גדול והכי מלא
אנחנו הלביאות מכירות אותו היטב
כאן נולדנו,
בין הירח הזה, לזה של החמסינים הגדולים באמת
סוף יולי. עכשיו הזמן שלנו.
אנחנו מתמלאות עוד טיפה כל קיץ
וזורחות חזק יותר
ככל שאהבנו יותר.
את רקדנית של מילים, הרקוד שלך מדויק, אוצר בתוכו פראות בלתי נשלטת, מעניין.
האמירה שלך מאוד חזקה (אם כי, כדאי לנקד: בקריאה ראשונה קראתי Limchol במקום Lamachol), והמהלך של השיר – לא בטוח אם מכוון – הוא כזה שמתוך הגעגוע למשהו שכביכול-נעלם נולדת הממשות, התנועה עצמה, שהופכת לממשית לחלוטין בסוף.
חיבור יפה בין מילים לתנועה. מזדהה עם הגעגוע הזה, לחוש דרך הגוף, להתמסר באופן מוחלט לתנועה.
ענת,רק את המילה "אורגזמה" הייתי מניחה בצד. הרי ברור שזה זה, לא?
אוהב את הראינוע המדויק והיפה הזה
אני רוצה אורגזמה כזאת אבל בנתיים טוב לחי לראות את הסרטים האלה אני מתה עליהם :
http://www.xxxorgazma.com
אתר נפלא של אורגזמה אמיתית מדהימה !