טיפ טיפה תרה אחר יופי, שוחרת שלום, מחפשת שלווה. וגם פמיניסטית, עוסי"ת, כותבת, מלמדת ושרה.

מפעם לפעם אני מרגישה שוב שהעולם מלא בנפלאות.   למשל הסיפורים של אליס מונרו. השבוע קראתי את " בריחה" שלה. היא מספרת מופלאה שבוראת עולמות פשוטים וקסומים שאי אפשר שלא להישאב אליהם. אולי הקריאה של "בריחה" איפשרה לי לפקוח את העיניים שלי שלפעמים נעצמות ולא רואות את נפלאות העולם. וכשהן נפקחו הן ראו כמה דברים.   הן ראו את הקהל ...

  מה מתרחש בליבי כשאני רואה ברוש   תחילה חמלה על שהוא גבוה יותר מכל אדם ואין איש יכול לרכון אליו ולנשקו.   שניה קנאה על שהרקיע מנחם אותו וחש לעזרתו.   שלישית שאלה על שהוא רואה כל מה שיש ומחריש.   לבסוף תנועה אני חשה אליו לגעת בו שהרי הוא בודד בלעדי.    

טקס יום הזיכרון הפרטי שלי הסתיים עכשיו. בכל שנה אני יושבת כל היום הזה מול רשימת החללים שמשודרת בערוץ 33 עד שמגיעים לתאריך ה 6/7/1994 שבו נהרג אודי. אני רואה את השם שלו ואז סוגרת את הטלביזיה. אני תוהה אם יש עוד אנשים שעושים משהו כזה. אם יש אמהות או אחיות או חברות או רעיות שכולות שחשוב להן לראות את ...

ביום רביעי היא הולכת לרמאללה לפגוש את מחמוד דרוויש   קוראים לה צדף. זה שם שהיא בחרה לעצמה. היא רוצה שיגע בה החול,  שפירורי חול יכנסו לתוכה, שיגעו בה המים, שתוכל לנוע ממקום למקום עם המים, בלי להחליט, רק להיסחף. היא נולדה בשם רבקה. היא שונאת את רבקה המקראית, זו היא שהחלה הכל, שהעדיפה את יעקב על אחיו, ורימתה, ושיקרה ...

  רציתי להיות ריקה לכבודך אבל אבוי קרה והתמלאתי ולהבות הפרחים האדומות נתקדשו לקראתי בסלון בייתנו והאביב קרא אלי קריעה ואני אנה אני באה.      

מצאתי עכשיו את קווזי, אחת מהחתולות שגרה בימים אצלנו בחצר וישנה בלילות אצלנו בבית מתה על הדשא בחוץ. היא הייתה מכוסה בדם ואני משערת שהיא נדרסה. אני לא יכולה להכיל את האכזריות של העולם הזה שבו חתול יכול ככה להידרס. אנחנו חיים ברחוב קטנטן, אין שום סיבה שאיזושהי מכונית תסע כאן מהר. איך אפשר פשוט ככה לדרוס חתול? קווזי הייתה ...

  כנראה שאני הולכת לפסוע עכשיו היישר אל תוך ביצה מצחינה למדי שאין לי בה יותר מדי עניין. אבל אני אעשה את זה כי אני כועסת. אני כועסת על עודד כרמלי. אני כועסת עליו על הדברים הללו שאמר בראיון שהעניק: "האמת המרה היא שאם לא אארגן ערבי קריאה, יעמוד שם מנחה מכתב העת 'הכיוון מזרח' ויציג את המשורר הבא בתור ...

פתאום הבנתי שבמקום לכתוב את הרגשות שלי ביום הזה אני נכנסת לכל מיני ויכוחים אידאולוגים שאני לא  בטוחה שאני באמת מעוניינת בהם. לא מזמן החלטתי להפסיק להתווכח. פשוט לעשות את שלי וזהו. אבל גם להביע את הרגשות שלי ביום הזה קשה לי מאד. אולי אנסה רק לספר שלושה דברים. שלוש אנקדוטות שאולי נראות לא קשורות, אבל עבורי הן קשורות.   ...

  כשחזרתי הביתה הערב, אחרי יום עבודה מייגע ופגישה לילית אצל יועצת המס, מצאתי חתול אפור וזר שוכב על המיטה שלנו ומנמנם. אחר כך ראיתי שהחצר שלנו והמדשאה הקטנה שברחוב מלאות בגורי קיפודים. הצלחתי לספור חמישה בינתיים. אחד מהם כרסם מתוך תבנית של עוגה מוכנה, כזו שקונים בסופרמרקט. אכל פירורים. איזו מתיקות מופלאה יש בגורי הקיפודים הללו. חבל רק שאי ...

ביליתי את סוף השבוע האחרון בבית ג"אלה. סמינר של מנחים ישראלים ופלסטינים לקראת פרוייקטים שאנחנו מתכננים לקיץ הקרוב. בית ג"אלה היא כלא. כמו הרבה ישובים פלסטינים אחרים היא הפכה לבית סוהר. התושבים שגרים בבית ג"אלה, בית לחם ובית סחור יכולים לנסוע ולהסתובב רק בבית ג"אלה בית לחם ובית סחור. כדי לצאת מתוך הכלא הזה הם צריכים אישורים. כמובן שמעטים בלבד ...