טיפ טיפה תרה אחר יופי, שוחרת שלום, מחפשת שלווה. וגם פמיניסטית, עוסי"ת, כותבת, מלמדת ושרה.

  כל מיני זיכרונות שטים לעברי בימים האחרונים. נזכרתי ביום ההולדת הגרוע ביותר שהיה לי. עשרים שנה מלאו לי, והחבר שהיה לי אז, מגיל שש עשרה וחצי, החליט כנראה שיום הולדתי הוא המועד הנכון ביותר לעזוב אותי. כיוון שהוא היה אגוצנטרי ופחדן, הוא לא ראה צורך אמיתי לשתף אותי בהחלטה שלו. הוא פשוט לא הגיע לפיקניק יום ההולדת שתכננו יחד ...

איפה אתה גבריאל למה אתה לא בא? שמש נושכת פצעים בגוף רעב עננים נוגסים לבן בלילה השחור ואני צועקת כמו תן, זאב, חיה שלא יכולה לשתוק לישון להתאפק. למה שלא תבוא עכשיו? זמן טוב יותר לא יהיה לעולם סודות כמוסים בתוכי כמו שורשים באדמה ולחיה שבי יש פרווה רכה נעימה אפורה כמו שלג מלוכלך בכביש שבו לא נסעת ולא נסעתי ...

כשהייתי בת 24 או 25 נפרדתי מהחבר שהיה לי אז. חזרתי לגור אצל ההורים שלי והרגשתי שאני לא ממש יודעת איך להמשיך לחיות. הלכתי לפסיכולוגית. קראו לה שושנה ונהגתי לנסוע אליה בקו 25. עליתי עליו בקינג ג'ורג' וירדתי ביהודה המכבי. אני לא זוכרת הרבה מהטיפול הזה. אני משערת שהיא הייתה לא רעה. אני זוכרת שהייתה מאד נחמדה. כשהייתי יוצאת ממנה ...

  בקיץ שעבר  עברנו לגור ברחוב מלא משוגעים. זה לא ממש הפתיע אותי, כי לדעתי גם ההורים שלי לא  לגמרי שפויים ואחי ואחותי בוודאי שלא, אבל קיוויתי שהפעם הדברים יהיו שונים, שלא נמצא את עצמנו שוב מארחים את כל התמהונים של השכונה, אבל כשהגענו לרחוב הזה הבנתי מהר מאד שגם פה הכל יהיה כמו קודם. עד לפני כמה חודשים, החלום ...