לאה ברץ מרצה לספרות

מַנִּיחָה חַדְרֵי לִבִּי לְפָנֶיךָ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת    מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתַּחְדֹּר אֲלֵיהֶן עִם קוּלְמֻוסְךָ, חוֹלֶמֶת עַל טִפְטוּף אִטִּי, מוֹתִיר כְּתָמִים. הַמְסַפְּרִים לִי סִפּוּר הִתְעַנְגוּתְךָ.     מִלּוֹתַי הִשְׁתַפְּכוּ אֶל חֵיקְךָ נִסּוּ לְלַטֵּף מְבוֹשֶׁיךָ מְבַקְּשׁוֹת לִמְצֹא תִּקּוּן לַשֶּׁבֶר שֶׁבֵּין דְּמוּתִי לְבֵין מָה שֶׁעָמַד עַל קְצֶה לְשׁוֹנְךָ!   וְאַתָּה שָׂרַטְתָּ,רִטַּשְׁתָּ,בָּטַשְׁתָּ, לֹא נִחַמְתָּ!

חַנָּה  הֲלָכָה אֶל הַיָּם לְשַׂחֵק עִם הַגַּלִּים הַקֶּצֶף קָשַׁר כְּתָרִים לְשַׂעֲרָה הַשָּׁחֹר. עֵינֶיהָ בָּהֲקוּ עֵת הִקִּפוּהָּ דְּגִיגִים הִתְעַרְבְּלָה עִמָּם  בְּמָחוֹל. מָתְקוּ לָהּ מֵימֵי הַיָּם הַמְּלוּחִים עֵת עִם  הַסִּירֶנוֹת רָצְתָה לְהִתְאַחֵד.   חַנָּה הָלְכָה אֶל הַיָּם עַכְשָׁו גַּם הִיא בַּת יָם.  

    הוֹ, אֱלֹהִי הַשּׁוֹטִים, אֵיךְ הִתַּלְתָּ בָּהּ? חָשְׁבָה שֶׁאִם תִּמְתַח אֶת קְצוֹת אֶצְבָּעוֹת שוּרוֹתֶיהָ תּוּכַל לְהִתָּלוֹת עַל שִׁלְטֵי חוּצוֹת! תּוּכַל לְגַעַת בְּשוֹעֵי שִׁירָה, מִלָּתָם מִתְבַּדֶּרֶת  עִם רוּחַ נוֹגְעוֹת, אֲבָל לֹא נוֹגְעוֹת בָּהּ. בְּמִטַּת סדום הִנַּחְתָּ אוֹתָהּ לִמְתֹחַ רַגְלֶיהָ, שֶׁמָּא  הַכְּאֵב הַנּוֹרָא יְטַפֵּס אֶל תֹּרֶן הַלּוּחַ הַמּוּנָף וְיִיגַע? מָתַחַתָ גּוּפָה, כִּוַּצְתָּ מֵיתָרֵי נַפְשָׁהּ הַמְבַקְּשׁים לִהְיוֹת מוּנָחים תְּלוּים לְרַאֲוָה. הוֹ, אֱלֹהִי ...

דִּמְמַת קֻלְמוֹס הַמֵּגִיב הִסְעִירָה אֶת נַפְשִׁי. הַשֶּׁקֶט הַנִּמְרָח עַל מָסָךְ הָאֹדֶם  הָלַם בְּרַקוֹתַי הַמְנַסּוֹת לְפַעְנַח אֶת מְקוֹר הַקֹּשִׁי. בִּי  – בָּכֶם –  בָּהֶם?   וְאַתְּ הָיִיתָ שָׁם תָּמִיד. אוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה הָאֲמִתִּית (יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה) חוֹתֶמֶת בְּשֵׁם מָלֵא, לֹא מִסְתַּתֶּרֶת מֵאֲחוֹרִי זֶהוּת בְּדוּיָה וְלֹא שׁוֹכַחַת תּוֹסֶפֶת  קְטַנָּה שֶׁל תּוֹדָה, גַּם אִם לֹא תָּמִיד קָרָאתָ נָכוֹן אֶת הַשּׁוּרָה הִבְהַרְתְּ כִּי ...

      מְלַקֶּטֶת פֵּרוּר וְעוֹד פֵּרוּר לְמַלֵּא מַמְגוּרַת חַיֶּיהָ בִּמְחִי יָד הבהיר:     "אִי אֶפְשָׁר לְמַלֵּא אָסָם בְּמִלִּים" דִּמְתָה:  שִׁירִים מַשְׁבִּיעִים מִמִּלִּים –                   רְעֵבַת דִּיאָלוֹג נוֹתְרָה   לִשְדֵה בֹּעַז בָּאָה לְעֵת לֵיל. תָּמָה עוֹנַת הַקָּצִיר בִּפְאַת הַקָּמָה נוֹתְרוּ כָּמָה גַּרְגְּרִים.  סָחִישׁ*        מֵהֵם תִּצְמַח הַשּׁוּרָה הַבָּאָה?        *  הפירוש המילוני הוא: ספיח מן הספיח. צמחים שנבטו ועלו מזרעי צמחים ...

זִהְתָה מַבָּט עֵינָיו. זְגוּגִי, קַר לֹא מְחַפֵּשׂ דָּבָר,   עָקְבָה מְהֻפְּנֶטֶת רָצְתָה לֶאֱסֹף חִצֵי חִידוּדָיו בִּקְצוֹתָם  הַרְעִילִים. יָדְעָה בַּרְנָשִׁים כָּמֹהוּ מַפָּח נֶפֶשׁ מוֹתִירִים בִּזְרוֹעַ אוֹנָם. תְּפִלָּתָהּ קוֹל דַּקִּיק קול עֱנוּת בְּאָזְנֶיהּ קוֹל  עֵלִי הַכֹּהֵן: " מָה  לָךְ תְפִלָּה עָקְרָה, נְשָׁמָה תּוֹעָה".   עָמְדָה כְּמַרְאָה קְעוּרָה הַמְּבַקֶּשֶׁת לִלְכֹּד קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בְּעֵת לִקּוּי חַמָּה.

יָשַׁב אֶל מוּל הַנּוֹף שֶׁצִּיֵּר עַצְמוֹ לְלֹא מִלִּים וְהִפְנָה פָּנָיו אֶל הָרוּחַ שֶׁלָּחֲשָׁה עַל אָזְנִו אֶת סוֹד קִיּוּמָהּ וְהַיָּרֹק סִדֵּר עַצְמוֹ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל גְּוָנִים וְהָרוּחַ הִכְּתָה עַל פָּנָיו מִנְעֲדֵי צְלִילִים שֶׁבְּעָבָר שַׁלְוָתוֹ הִגְבִּיהָה עוֹף וְהָיָה סַקְרָן וְתַאַוְתָן וְנָחוּשׁ לְגַלּוֹת אֶת אִי הַפְּלָאוֹת וְנִשְׂבַע לֹא לְוַתֵּר וְלַחֲזֹר אֶל אוֹתוֹ הַצּוּק    

  שָׁח וְזוֹעֵף יָשַׁב מְשׁוֹרֵר הַבַּיִת עַל  מַדְרֵגוֹת פָּלָטִין בֵּיתוֹ שֶׁאָרַח שָׁמְנָה וסלתהּ שֶׁל מְחַלְצֵי הַמִּלִּים הַיָּפוֹת עַתָּה נוֹתַר רֵיק שִׁפְעַת תַּלְתַּלֵּי הַמִּלִּים  נָשְׁרוּ אֶל אֵל יָד זְמַן      

אֶת זֹהַר נִצְנוּצֵי הַחַג בִּקַּשְׁתִּי בָּךְ אֶת שִׁפְעַת הָאוֹר הֶעָצוּר בְּךָ יָמִים יָמִימָה רָצִיתִי לַחֲפֹן בֵּין יָדַי לֹא מָצָאתִי הַדֶּרֶךְ אֶל קֹּדֶשׁ הַמַּבְדִיל בִּי שְׁבִיל אֶל הַחוֹל גַּם  לֹא דֶּרֶךְ אֶל מָקוֹם אֱלוֹהַּ. וַהֲרֵי יָדַעְתִּי כֹּל אֵלֶּה נִקְבְּצוּ בְּךָ. וּבָאתִי אֵלָיִךְ כְּמוֹ הָמוֹן גּוֹיִים לְפַלֵּס לִי נָתִיב אֶל עַצְמִי לְכוֹנֵן לִי מַלְכוּת  בְּתוֹכִי שֶׁהֲרֵי לֹא תַּעַצְרִי הַכֹּל בְּתוֹכֵךְ וּמְעַט הֵן ...