לאה ברץ מרצה לספרות

  כְּשֶׁכַּלָּה הַדָּם בִּלְבָבִי וּדְמָעוֹת נִקְווּ בְּשוּרוֹתַי רְטִיַת חִיוּכֵךְ רוֹפֵאת כְּאֵבַי כְּשֶׁכַּלּוּ מִלּוֹת תְּפִלּוֹתַי וְרַק תִפְלוּת נוֹתְרָה עַל שְׂפָתַי הִנַּחְתְּ אֶצְבַּע מְבַקֶּשֶׁת לִהְיוֹת לִי לֶאֱלֹהִים     אָזְנַי עָרְלוֹת לִבִּי חֵרֵשׁ וְאַתְּ שָׁבָה וּמַצְבִּיעָה כְּמִי שֶׁבְּבִטְחָה יוֹדַעַת תְּשׁוּבָה          

  קוֹלְךָ בִּתֵּק אֶת הַשְּׁתִיקָה שֶׁנִּכְפְּתָּה עַל מִנְזָר יְחַסֵינוּ.    בֵּין כֶּסֶה לְעָשׂוֹר אַתִּיר נְדָרַי  

שָׁם לֹא הָיִיתי. הַשָּׁם מְקַנֵּן בְּתוֹכִי מֵצִיץ יְשׁוּפֵנִי רֹאשׁ. וַאֲנִי עָקֵב אֲבַקֵּשׁ לְרוֹצְצוֹ.   כְרוֹנוֹס שְׁלִיחוֹ שֶׁל  אֵל הַזִּכָּרוֹן הִכְנִיעֲנִי