לאה ברץ מרצה לספרות
שָׁח וְזוֹעֵף יָשַׁב מְשׁוֹרֵר הַבַּיִת עַל מַדְרֵגוֹת פָּלָטִין
בֵּיתוֹ שֶׁאָרַח שָׁמְנָה וסלתהּ שֶׁל מְחַלְצֵי הַמִּלִּים הַיָּפוֹת
עַתָּה נוֹתַר רֵיק
שִׁפְעַת תַּלְתַּלֵּי הַמִּלִּים נָשְׁרוּ אֶל
אֵל יָד זְמַן
שָׁח וְזוֹעֵף יָשַׁב מְשׁוֹרֵר הַבַּיִת עַל מַדְרֵגוֹת פָּלָטִין
בֵּיתוֹ שֶׁאָרַח שָׁמְנָה וסלתהּ שֶׁל מְחַלְצֵי הַמִּלִּים הַיָּפוֹת
עַתָּה נוֹתַר רֵיק
שִׁפְעַת תַּלְתַּלֵּי הַמִּלִּים נָשְׁרוּ אֶל
אֵל יָד זְמַן
רגע
נפשי נתן דעתו על השיר הזה?
עצוב, אבק של כוכבים – הצלחת ברגישות רבה לתאר במדויק את החוויה הזאת ,אהבתי.
תודה חנה.
לאה,
הצלחת לתאר במדוייק תחושה נכונה. אהבתי את תלתלי המילים, מחלצי המילים היפות ומשורר הבית 🙂
שבת שלום
כך מרגיש משורר אחר שבוע מאומץ של שבוע ספר, שלא חשף אפילו שורה מספר שלו.
האומנם?
אנחנו דווקא הקראנו משיריך ביום חמישי ואפילו שיבחנו , היללנו ורוממנו..
רק שאת לא היית : )
אדם מבקש את מה שידו אינה משגת, ולא את מה שנמצא מתחת לאף….
מה שידך אינה משגת
חזיון שוא הוא,
צבר תעתועים.
פקחי עיניך
חבל"ז על היסורים : ))
שיר שמביע היטב את בדידות המשורר אחרי.
2 השורות האחרונות נורא יפות.
נורא? נתפשר על …. רגע, אחשוב על משהו מקורי!
המון תודה!