יָשַׁב אֶל מוּל הַנּוֹף
שֶׁצִּיֵּר עַצְמוֹ לְלֹא מִלִּים
וְהִפְנָה פָּנָיו אֶל הָרוּחַ
שֶׁלָּחֲשָׁה עַל אָזְנִו
אֶת סוֹד קִיּוּמָהּ
וְהַיָּרֹק סִדֵּר עַצְמוֹ בְּשׁוּרוֹת
שֶׁל גְּוָנִים
וְהָרוּחַ הִכְּתָה עַל פָּנָיו מִנְעֲדֵי צְלִילִים שֶׁבְּעָבָר
שַׁלְוָתוֹ הִגְבִּיהָה עוֹף
וְהָיָה סַקְרָן
וְתַאַוְתָן
וְנָחוּשׁ לְגַלּוֹת אֶת אִי הַפְּלָאוֹת
וְנִשְׂבַע לֹא לְוַתֵּר
וְלַחֲזֹר אֶל אוֹתוֹ הַצּוּק
שיר מושלם! אוהבת שירי טבע. תיאורים מופלאים וקסומים. מורגשת השקעה 🙂
גלית
שיר תיאורי פנימי וחיצוני יפה
איך יצא לך כזה שיר יפה… והסוף- לחזור לאותו צוק,
אני לא מסתדרת עם טבע נהיית עצובה, וחוזרת הביתה, למחשב
להתראות טובה