זִהְתָה מַבָּט עֵינָיו.
זְגוּגִי,
קַר
לֹא מְחַפֵּשׂ דָּבָר,
עָקְבָה מְהֻפְּנֶטֶת
רָצְתָה לֶאֱסֹף
חִצֵי חִידוּדָיו
בִּקְצוֹתָם הַרְעִילִים.
יָדְעָה
בַּרְנָשִׁים כָּמֹהוּ
מַפָּח נֶפֶשׁ
מוֹתִירִים
בִּזְרוֹעַ אוֹנָם.
תְּפִלָּתָהּ
קוֹל דַּקִּיק
קול עֱנוּת
בְּאָזְנֶיהּ קוֹל עֵלִי הַכֹּהֵן:
" מָה לָךְ תְפִלָּה עָקְרָה,
נְשָׁמָה תּוֹעָה".
עָמְדָה כְּמַרְאָה קְעוּרָה
הַמְּבַקֶּשֶׁת לִלְכֹּד קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ בְּעֵת לִקּוּי חַמָּה.
איך יפה: "יָדְעָה
בַּרְנָשִׁים כָּמֹהוּ
מַפָּח נֶפֶשׁ
מוֹתִירִים
בִּזְרוֹעַ אוֹנָם".
להגיד מיד לכל הבנות. אזהרת מנייקים. חחחחח. יפה.
גברים שרק רוצים עכשיו ולא עוד.
יפה.
שיר מורכב -לוכד
הזהרורים של קצוות המילים
האביונה שנותרת לבד ומשום מה הזכיר לי בית במאה שערים
ואישה
ושמש אחר צהריים
יפה. למרות שלדעתי הדמות של עלי אחרת אבל זה תמיד נעים לראות איך כל אחד קורא את אותם הדברים אבל אחרת.
יפה. למרות שלדעתי הדמות של עלי אחרת אבל זה תמיד נעים לראות איך כל אחד קורא את אותם הדברים אבל אחרת.