אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון

      לפעמים את מובלת אליי אפופת בשמים קשים ובגדייך עטויי ריחות נפטלין או מה שאת לא שמה שם בכדי לשמר. וכשאת שם, את לא לצד או ליד, את בקרביים, בעורקים, בריאות, בורידים, בשיער,  בלב שאין בו דבר מלבד  את ואת ואת ממוסגרת בעשרות לבבות מרצדים. איך יישאר משהו  מלבדך במקום שאין בו אותך ?         ...

  הי לכולם. היה חופש נעים הפעם. הרבה עשייה יחסית לי, חברים, טיולים קטנים. הנה כמה תמונות שעושות לי טוב על הנשמה: הכנות בשעה בלתי סבירה של היום אוקי, איפה המבקרים ? מחווה לרב אבידור הכהן החברים תומכים וממקומות אחרים לגמרי, כמה תמונות טבע: וגרה אנפת הבקר עם כבש יציאת מצרים של פרות באחו  

      הי. לכל מי שעדיין לא נמאס לו לשמוע על ספרי :))) אני מקימה דוכן של הספר "אני והעיר הקדושה" ביריד בצלאל לאמנויות, שהוא יריד ססגוני ומקסים שנערך בכל יום שישי במדרחוב בצלאל-ש"ץ בירושלים וכן בגן השיבר שליד המשביר. השבוע היריד יתקיים גם בכל ימות חול המועד, ואני אהיה בגן השיבר (הדשא שלשמאלו של המשביר לצרכן, קרוב לבצלאל-ש"ץ), ...

      הי לכולם. לכל מי שרצה לרכוש את הספר, הוא נמצא עכשיו בקניון בננות: http://kenyon.bananot.co.il/products.php?itemID=2020&parentID=126 שם ניתן לרכוש באשראי במחיר רשמי :)) לחברי הבלוגייה, אפשר דרכי במחיר ממש מוזל של 40 שקלים + משלוחה,  צרו קשר חזרה כאן למייל האישי או ל: meandtheholycity@gmail.com המהדורה מצומצמת, לכן כדאי למהר. (אבל תיזהרו במדרגות הנעות).      

        (קצרים – ללי) לשומר בכניסה, שלום. תמיד את פנינה, היום יהלום. חיוך צ'ייסר. טוב לאיש. וגם לי פתאם. ועוד אחד קשה יום,  כשמסתכלים בו היטב ובדיוק,  רואים, אז מתיישרות הפנים. ככה אנחנו עומדים ובגובה העיניים, מעבירים זה לזו מנחה. ואחד מבוגר בסופרמשהו, לפניי בתור. מוכרת מציעה שוב ושוב הנחות, מבצעים, חישובים, תוכחות, הוא דוחה את כולן ...

         זהו, לא יכולה יותר לחכות, ואני מגלה לכם: בוקר (צהריים) אחד פתאם החלטתי להוציא ספר מאמרי הומור.   מאחר ולגבי ספרי הילדים שכתבתי, אני כבר מנסה כל מיני הוצאות ספרים מוכרות,  פה החלטתי שאין לי יותר כוח אליהם, ואני מוציאה לבד.    יגעתי, יגעתי, מצאתי, מצאתי,   היו כמה חודשים של עבודה מהנה ויצירתית, אחרי העבודה, ...

      http://www.youtube.com/watch?v=4-37zEI8_hg וזה יכול להיות נכון לכל כך הרבה תחומים …. ראיתי תמונה שלך ופתאם קפאתי. הרחתי ריח מפעם וחזרתי 30 שנה אחורה, מצאתי חולצה בארון, ראיתי זנב סוס ברחוב, קצה של שפם, הריח שלך בדיוק הזדחל בנבזיות, מרשע ובלתי מודע, מולקולה אחר מולקולה, ועכשיו אתה איננו, אתה, הרגע ההוא, ה"פעם" ההוא הנחשק,  אני, החיים ההם, פיסה שלמה ...

      כל כך אנחנו משתנות  בינותינו מתחלפות. חומרים בי הופכים  חומרים בך, ריאקציה. דברים שאמרת ואחר כך אני, ועד ששכחנו, זכרנו. ולא היה שם זכר אחד אפילו לא בפינות, אפילו בסדקים בארונות, אולי בקלסר אחד היה ואחר כך אבד, נחנק באבק. כך היה וכך כנראה גם יהיה לעולם אנחנו והריאקציות שלנו.      

        מוזר מידי היה לי הפורים הזה. ואולי מוזר היא לא המילה.  במילה מוזר יש משהו מעניין, יש חיים. היה כלום. כן, ככה נכון יותר. כן, זו האמת. שמחה מאד על הכמויות הלא ייאמנו של גשם, בירושלים לא הפסיק לרדת במשך חמישה ימים, נכון לכרגע לפחות. זלעפות. הרגשתי כאילו אומרים שם למעלה, שבני האדם יחכו רגע עם ...

          (לגרא ולבוקר, מורי הקשוח) אתם מספרים בבוקר ובשבחו, לעיתים רחוקות מקלסים. אדם קם והבוקר כבר שם – מה יעשה אם לא יצטרף ? לפעמים ישנה התמזגות – אתם קדים וקמים, והוא, זוהר או שלא, נמצא לפניכם ומכל הצדדים ומעליכם ובכולכם, חיה שקטה למראית וטבועה בנוף,  כמו אויר חונק, צפוף, צהוב מצהוב, ולא לבן ולא שקוף ולא שוקט ...