אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
הי לכולם.
לכל מי שרצה לרכוש את הספר,
הוא נמצא עכשיו בקניון בננות:
http://kenyon.bananot.co.il/products.php?itemID=2020&parentID=126
שם ניתן לרכוש באשראי במחיר רשמי :))
לחברי הבלוגייה, אפשר דרכי במחיר ממש מוזל של 40 שקלים + משלוחה,
צרו קשר חזרה כאן למייל האישי או ל:
meandtheholycity@gmail.com
המהדורה מצומצמת, לכן כדאי למהר.
(אבל תיזהרו במדרגות הנעות).
בהצלחה רוניתא כריכה מקסימה
והספר כבר איתי!
תודה מירוש.
בהנאה 🙂
רוניתי, הרגע קיבלתי את הספר… בהצלחה מתוקה!
איזה כייף, איריס !!!
צלח את כל האוקיינוסים.
הוריי!!!! בהצלחה רבה!!!!
תודה, יעלה.
אויש רונית. נקרעתי.דגמתי כמה, ו"המילון שלם למחפש עבודה מתחיל" ענק. פשוט נחנקתי.
"ז"ין על העובדים בואו נמנף" חבל על הזמן.
"נעים להכיר, יש כלים בכיור" גדול. פשוט לא הפסקתי לצחוק.
זה בטח מהתקופה שלפני שהגעתי לבננות, מה?
ענק ענק. את חייבת לנסות להכניס את זה כטור נוסח סייד קשוע. זה קורע.
יצא לי חרוז.
הי תודה, איריסוש.
עונג לשמוע שאת מעלעלת ככה בספרי,
ובאמת אלו שאהבת הם גם הטובים בעיני,
יש עוד כ 5 בטופ מבחינתי.
והמעניין הוא שכל אחד אוהב מאמר אחר, כל אחד מצביע לי על משהו אחר שנורא אהב, אבל בסביבות 5-10 מאמרים התגלו כסוג של קונצנזוס לפי המדגם עד עכשיו ….
וכל אחד גם מצביע על משהו שפחות אהב,
כאשר לעיתים מדובר במאמר שהשני הכי אהב ..
סייד קשוע – אני זוכרת אותו ממוסף "כל העיר", הוא שנון ומצחיק.
ובאמת אושר להגיע ככה אל בתיכם.
רוניתי, סייד קשוע מפרסם קבוע ב"הארץ"
ובאמת אין עליו. הוא כל כך מצחיק. כל פעם אני בטוחה שזהו, כבר לא יהיה לו מה לכתוב, כי כמה אפשר לטחון את האישה הפזרנית ואת הילדים הציוניים מידי וכו', הוא מפתיע. הוא בפירוש גדול הכותבים הסאטיריקאנים היום. ולמרות שאולי נראה שקל להצחיק אותי, אני חייבת לספר לך שממש לא. צריך להתאמץ מאד כדי להצחיק אותי. (האמת היא שידוע שמי שמתאמץ להצחיק לא יכול בחיים להצחיק)
טוב, מותק, נשיקות. המכתי לקרוא היום ואני יכולה להוסיף גם את: "תסמונת דאון", גדול. ו"מהו הקנ"מ התיאורי שלך..?" גדול גדול….
זה כמובן היה אמור להיות "המשכתי"
נשיקות
בהצלחה יקירה אשיג את ספרך
תודה, חנה יקרה.
🙂
איריסקה,
איזה כייף שאני אצלך בסלון.
"מהו הקנ"מ התיאורי" הוא הנאמבר וואן של הרבה אנשים, ו"תסמונת דאון" אחד הפייבוריטים שלי.
לגבי טור בעיתון: כבר מזמן חשבתי על זה, וניסיתי, אבל לא הלך באותו זמן,
ואז הגעתי לבננות ככותבת (לפני הבלוגיה), ושם זה נעצר.
לא חושבת שאני יכולה לעמוד בקצב של לכתוב טור שבועי.
אבל אולי זה עוד יתפתח.
רונית!!!!!!!! באמת שמת שמן זית במקום שמן רגיל?!?
טוב. כשניפגש אני אדאג לעוגה.
היי הייי,
לא לזלזל.
שמן זית בעוגה זה חדשני ויוצא מעולה !!!
בטח יותר משמן "חריעעע" :))
או קנולה או שמן גריז.
ודווקא אני אופת העוגות המשפחתית ולחברים.
אני אופה פשוט, בלי הפרדת ביצים (אחרי שקראת את עוגה מלכה, את בטח מבינה למה :)), אבל איכותי.
עוגות יוגורט, עוגות שוקולד, אספרסו, שטרודלים.
זמן הכנה: עשרים דקות גג, זה הכלל.
רונית הלוואי שיקנה בהמוניו, נראה מגניב לגמרי{סלנג של שנות ה90..} וכמובן שארצה לרכוש
תודה חניל'ה על הברכה.
ושלחתי לך היום.