אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

תבוא אפילו כשרע, ידיים למעלה ….

       רוצה לחלוק איתכם משהו קטן. כנסיית השכל, מכירים ? הסולן, יורם חזן ? הקול שלו מדהים אותי כל פעם מחדש.  לא יודעת בדיוק, קול של קיפוח כזה. בטח כבר שמעתם ברדיו, או איפשהו, ולא ידעתם אולי. מצאתי את המילים בשירונט (של רן אלמליח),  שמעו, הבחור לא בדיוק נתן אלתרמן, בואו נאמר, אבל השיר הזה עושה לי משהו. ובכיתי ...

קרא עוד »

מרצ, מרצ, מרצ

        [ ברוח ההילולה והשטות של ימים טרום בחירות,  החלטתי הפעם לא לעשות לעצמי הנחות.   לא קוראת עיתונים, לא רואה חדשות.  אפילו לשרים מבחינתי אין שמות.   אבל הפעם החלטתי שהקץ לבורות, אני אכין שיעורים, אקרא (אחליף) מצעים,  אבין סופסוף מיהם שמות המועמדים, כי די לעיוורון ולהתבצרות בעמדה, אפילו אם עליי היא נורא אהודה. אז נכנסתי ...

קרא עוד »

אלוהי הבחורים כולם

     "הוא כנראה ממילא לא היה מיועד לך" "זה רק נדמה לך, בעולם האשליות הזה, שבא לך ואת משתוקקת להכיר את הבחור הזה, למעשה, זה האגו שלך שרוצה אותו, אבל הוא לא  ב-א-מ-ת  טוב לך לנשמה" "זה לא מה שהנשמה שלך רוצה, זה מי שנדמה לך שאת, רוצה" – "אבל תשמעי, עברנו אחד ליד השנייה ברחוב, ובירושלים את יודעת ...

קרא עוד »

יש דברים שרק ים

      יש דברים שרק ים יכול לשים להם סוף. ארד לשפלה המוחלטת, ואז אל החול, איאסף לבדי, כרגיל. והים יהיה בשלו, כמו תמיד. וכל תעתועי האגו שלי, בבכי גואה יתנפצו אל רגע אחד של אמת ובכייה. הים קצת ייסוג, כמו שרק מים ממים יודעים לעשות, ואני אשלח את עצמי אל האופק לרגע, אשוט בדמעה אפורה …………………………………………………. ואחזור מי יודע ...

קרא עוד »

אהבה או מריבה ?

    לאחרונה אני נתקלת, ובעיקר כאן בבלוגייה, (הפוסטים של אמיר אור למשל, ליאור גרנות ועוד המון חלקי פוסטים אחרים ותגובות), בחקירה ובניסיון להבין מהזו אהבה בין שני המינים, (להבדיל מהמושג "אהבה" הנייטראלי, האולי ברור יותר או נוח יותר לזיהוי) ובמקביל,  בתיאורים רבים מספור, חלקם סיפרותיים, חלקם ישירים יותר, של רגשות תשוקה, השתוקקות, מתח, כאב, מלחמה, קנאה, נטישה, הכאבה, התמכרות, תלות, ...

קרא עוד »

אתנחתא קומית

פרסמתי את זה כאן כבר, מזמן מזמן…………… הנה זה שוב, בעיקר למי שזקוק לאתנחתא קומית. המילון השלם למחפש העבודה המתחיל מחפש/ת עבודה חביב/ה. קודם כל, מברוק על פיטוריך או התפטרותך מהעבודה הזוועתית שעבדת בה (ונא לא להתווכח). דבר ראשון ומאד חשוב הוא, בשום פנים ואופן לא להתבאס. אז פיטרו אותך, ביג דיל, אפשר לחשוב שבאמת נהנית ושמת כל יהבך במשרה ...

קרא עוד »

שקט, כאן קודחים

    אני רוצה לייסד תנועה מהפכנית שתיקרא "שקט עכשיו !!". לא שלום עכשיו, במילא אף אחד כמעט לא חי בשלום עם עצמו ולכן בדיוק בינתיים אין ולא יהיה כאן שלום. אנחנו לא יכולים להיות במנוחה ולכן תמיד נייצר מריבות וסכסוכים, עד שההכרה והמודעות יכריעו לטובה (והם יכריעו לדעתי). "שקט עכשיו !!" (סימני הקריאה האגרסיביים בכוונה), תהיה תנועה שתנסה לזרוע ...

קרא עוד »

עוגה מלכה

     במשפחה ובקרב חברים אני הממונה על אפיית העוגות. לא בגלל שאני אפיינית כזו מעולה, אלא בגלל אהבה שלי למתוק והנאה חובבנית מאפייה, מריחות החומרים והעיסה ובעיקר השוקולד החם שבסיר הזעיר,  ועוד יותר מהתוצאה. מעולם לא היו לי כל שאיפות להתמקצע בתחום או חלילה להתרחב (תרתי משמע). עכשיו, העוגות שאני מכינה, מכילות בדרך כלל תרי"ג מרכיבים, ומהמשובחים שבהם. היום ...

קרא עוד »

אותי זה מצחיק

    ארץ נהדרת – לא שיא המתוחכמים, קצת קונצנזוס, לא מתנשאים, לא אזוטריים, לא בדיוק סאטירה, וגם לא לשמאל בלבד. ועם כל המינוסים והירידה הכללית, עדיין הם הדבר שהכי מצחיק אותי כאן. (ואם לא תמיד הטקסטים, השחקנים הקורעעעעעעעעעעעים שלהם). המסעדה של חמודי –  לדעתי זו ההברקה של העונה ולא הפילוסים. http://www.mako.co.il/tv/erez-nehederet/770e3d99ade16110VgnVCM1000004801000aRCRD/videoGallery/itemId=13fb89ed0cc4c110VgnVCM2000002a0c10acRCRD&send=1&cat=8657bfb5c136e110VgnVCM100000290c10acRCRD&vcmid=f6e024a8a9cce110VgnVCM100000290c10acRCRD (לכל מי שיצלח את הפרסומות והפרומואים).  

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא