בננות - בלוגים / / אתנחתא קומית
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

אתנחתא קומית

פרסמתי את זה כאן כבר, מזמן מזמן……………
הנה זה שוב,
בעיקר למי שזקוק לאתנחתא קומית.

המילון השלם למחפש העבודה המתחיל


מחפש/ת עבודה חביב/ה.

קודם כל, מברוק על פיטוריך או התפטרותך מהעבודה הזוועתית שעבדת בה (ונא לא להתווכח).

דבר ראשון ומאד חשוב הוא, בשום פנים ואופן לא להתבאס.
אז פיטרו אותך, ביג דיל, אפשר לחשוב שבאמת נהנית ושמת כל יהבך במשרה הבינונית
ההיא במשרד האפור וחסר החן ההוא.
אפשר גם לחשוב שבאמת רצית להמשיך לעבוד שם.

זה לא שעבדת כצלם בנשיונל ג"אוגרפיק וצילמת טיגריסים בערבות אפריקה,
זה לא שזכית לתצפת חתיכים ונהנית מזיו שכלם של אנשי אשכולות מחונני אישים,
זה לא שעסקת ביצירה ובהתפתחות עצמית תוך הנאה אגב עשיית כסף.

בסך הכל, התענית מכל רגע ובדרך דפקו עליך קופה, בוא נודה שההנאות היחידות שהיו לך
נבעו מהפסקות הקפה ומרגעי הבטלה או שעות הבטלה הספורות מידי שהקצבת  לעצמך מידי
יום, שבזמן היותך עובד מן המניין הספקת מרוב שעמום כבר להכיר את כל אתרי ההיכרויות
בעברית ובאנגלית, ששכללת את הצד היצירתי בך עד כדי כך שהפכת למשורר, סופר, זמר,
רקדן, ומורה למלאכת יד, הכל בבת אחת, ושייחלת, בתחילה בסתר ואחר כך גם קצת יותר
בגלוי, פשוט ייחלת ליום שבו סופסוף תפוטר.

היום קצת מיאן לבוא, ומה שלא עשית, נחשבת עדיין אחד העובדים הטובים ביותר או המוכשרים ביותר,
והכל משעתיים עבודה שהיית מואיל לבצע ביום תוך יללות וקיטורים בלתי פוסקים ומבטים
עויינים במיוחד ומאשימים כלפי כל בוס חולף, מה שכמובן הגביר עוד יותר את התחושה של
כולם שאתה עובד מצטיין, ושאתה מלין בצדק על רעות חולות בסביבת העבודה, כאלה שיש למגרן.

עכשיו אתה סופסוף חופשי לנפשך.

הסביבה מעצם טבעה עויינת ביותר למצב כזה, והחברה ככלל מאד לא מעודדת אותו.
אם אתה מובטל, רומזים לך, לפחות שתהיה בדכאון מזה.
חברה יצרנית שהמהות היחידה של כל פרט בה היא יחידות ההספק שהוא מנפיק לשעה,
לא תרשה התהוללות של כמה נמושות, ובעיקר לא תרשה להם להשפיע על כל השאר,
בשמחה המטומטמת והמדבקת שלהם.

לאחר שמיצית לפי הבנתך את החופש שלך (שלב שיכול לקחת משהו בין שבוע לבין 5 שנים אם
יש לך חסכונות רציניים או שאתה פשוט גר בירושלים או בנגב על איזה ג"בל),
אבל רק לאחר שמיצית אותו, תבקש באופן טבעי לתור אחר עבודה חדשה.

כמחפש עבודה טרי, אתה עלול להיתפש כטרף קל, ובמיוחד כאחד שלא עבד כברת זמן,
וצפוי שהחברה בכל זאת הצליחה להשפיע עליו ועל כן, קומתו שפופה ובטחונו המקצועי
באסלה.

מה גם, ששוק התעסוקה אף הוא, עבר שינויים רבים מאד מאז הדור של הורינו,
וכך גם אנשי הגיוס, אותם כרישים משומנים, עברו לדבר בשפה שלא תמיד כולנו מבינים.

על כן, ניסחתי כאן מילון שיפענח את דבריהם של אנשי הגיוס, ושיבהיר לך מה מצבך
על פי משפטיהם :

מה הוא אומר
מה מתכוון
נחזור אליך בעוד כמה ימים 
בחיים לא נחזור אליך, ואם תתקשר, נקרא למשטרה
מדובר בפרויקט מרתק בחזית הטכנולוגיה     
זהו הפרויקט המשעמם ביותר במס הכנסה, עובד עם כלים 
משנות ה 70", ואף מועמד שפוי לא מעוניין בו.

תהליך הקבלה יכלול מספר שלבים
תתכונן ל 5 ריאיונות, בדיקת פוליגרף, יום גיבוש מפרך בפילת, הוצאת תעודת יושר, תחקיר בטחוני מקיף והיעלמויות מוזרות של כמה קרובי משפחה.
הריאיון יתחיל בשעה 10:00 בדיוק
הריאיון יתחיל בשעה 12:20 בדיוק, המראיין לא יתנצל על האיחור ואחרי 5 דקות יענה לשיחת טלפון ממנה לעולם לא ישוב לריאיון יותר.

תודה שבאת
אני לא מאמין שבאת בטמטומך עד רעננה ועוד באוטובוסים בשביל משרה שיש עליה עוד 5556 קופצים .
החלטנו להתקדם עם מועמד אחר אבל בהחלט נשמור את קורות החיים שלך אצלנו למקרה שתהיינה משרות עתידיות שתהלומנה את כישוריך
אין לנו שום מועמד אחר, בטח לא אחד שיתקבל, אבל אנחנו נהנים להמשיך לחפש, ונמשיך לראיין, את כולם אגב, רק לא אותך עוד פעם.

מה ציפיות השכר שלך  ?
כל מה שתגידי, נגיד חצי, לכן את אומרת ראשונה ולא אנחנו

בוגרי אוניברסיטה, אפשר ללא ניסיון. נכונות לעבודה מאומצת
נוציא לכם ת"נשמה, גאונים נרדים שלנו, ונשלם לכם כמו לבחור לפני צבא שמוכר ארטיקים בקיוסק.

החברה שלנו היא סטרטאפ מבטיח מחזית הטכנולוגיה שעומד לכבוש את הבורסה
אנחנו חולמים להקים חברה קיקיונית בשם "דוד וחצי", אני והחברה שלי כאן, דוד יוסי ושמיל, וגם רוצים למסור ד"ש

התנאים הם שכר בסיס פלוס אופציות
תרוויח כמו קיוסקאי במקרה שנשלם בכלל, פלוס אופציה שנתפרק לפני מועד התשלום בתחילת החודש ואז אנחנו פטורים, ואתה מפוטר.

שלום (מופתע), תרצי להכין לך שתייה במטבחנו המודולרי ?
שיט, עוד לא הספקתי להשתין וזותי באה בזמן, מה אנחנו בגרמניה ? חרא מועמדת נראה לי
השירותים מימין, אם תצטרכי
כבר חזרת? יש לי גם טלפון לעשות לאשתי
חכי, אני אזמין לנו קרואסונים
אני לא מבין למה חזרת שוב, עוד לא אכלתי צהריים וזותי נתקעת לי פה עם הריאיון- שמיאיון שלה. מה אני סוס עבודה ??

בהצלחה, מחפש יקר, וזכור:

הריאיון הוא שלך ובשבילך, התענג עליו !!

 

18 תגובות

  1. :)))
    הכי נחמד במילון הזה הוא שהוא כל כך שימושי. אפשר להוסיף 'איתנו תחפש בכיף' או 'אין חכם כבעל ניסיון'

  2. "תחכי החוץ בבקשה."
    ברוב המקרים תעמדי, בלי כסא ותשמעי שיחות משעממות ותגלי ששאר המועמדות הרבה יותר ממך, או ההפך.
    זמן ההמתנה המיבש יוסיף לחוסר המוטיבציה.
    " קורות חיים מענינים מאד יש לך"
    ברוב המקרים זה אומר שהם מופתעים מיכולתך לאחוז בכל כך הרבה משרות בזמן קצר, שזה לאו דווקה לטובתך.

    " אז מה הביא אותך אלינו אלינו?"

    באמת מה, למה לעזאזל, את חושבת שיש לנו זמן מיותר?את לא רואה שאנחנו עמוסים.

    " את יודעת.. תבני את עצמך כאן לאט, לאט"
    סביר להניח שלא תפרצי לשום כיוון, המקום מאויש בקלפטות שאוחזות בקרני המזבח .

    " אז, זהו, יופי שבאת."

    באמת?

  3. וגם "איזה כישורים מדהימים יש לך"

    (רק זה חסר לי, מישהי שתבין מה אני עושה פה)

    • רונית בר-לביא

      וזו, ענת,
      מסתבר,
      אחת הסיבות נאמבר וואן
      שלא לקבל לעבודה.

      ככה לפחות אמרה לי אמא 🙂

  4. וזה אמור להיות מצחיק!!!!!!???????

  5. רונית יש מצב לתת לאצבעות ללכת במקומך :)?

    • רונית בר-לביא

      לאן, ריקי, לדפי זהב ?

      מוצאים שם עבודה ?

      או שהתכוונת למקומות אחרים ??

  6. טובה גרטנר

    היי כבר אז התפעלתי
    להתראות טובה

  7. אהוד פדרמן

    רונית , סיכמת כל כך יפה את הסיבות לכך שמאז ומעולם, אני עובד אצל עצמי וגם ככה רב עם הבוס ולא סובל אותו!

    לאחרונה הוא ממש הגזים, אז התחלתי לכתוב שירי מחאה בזמן העבודה!

  8. אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחקת

    • רונית בר-לביא

      זה לא עצוב.
      לא בפוסט הזה.

      • רונית התכוונתי עצוב לראות הרבה מפוטרים סביבי, וכשאלו לא ממש צעירים זה עצוב מאוד, הפוסט עצמו מרנין

        • רונית בר-לביא

          מסכימה איתך, חני.

          אני מניחה שאם לא הייתי גם צוחקת מידי פעם,

          הייתי פשוט בוכה מלידה ועד מוות רצוף …

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא