AFTER HADES PARTY עולה מעולם המתים

התעוררי, התעוררי. ארבעים מיליגרם אטומין זה לא מנת מוות. אל תלחשי שמע ישראל, עוד לא הגיעה שעתך. האחות שנתנה לך כדור, הייתה גסת רוח לשווא, לשווא אמרה שלא תצאי מזה. את שוכבת על הרצפה כי אין בך כוח לעמוד. אין בך כוח לשבת, את נתונה בקורי שינה כבדים, היכלות לבנים עומדים על עפעפייך. את הלומת שינה, אבל לא נרדמת. עינייך ...

    לא נרדמתי כל הלילה. שוטטתי ברחבי המחלקה אפלה, דוממת. פתאום הופיע פישמן. במילים ישירות, ילדותיות הוא משך אותי ללכת לחדרו. חשבתי שאם אסכים, ייגמר המשחק המוזר שכל המחלקה משחקת איתי. יניחו לי, ישחררו אותי, ייתנו לי להיות אני, זהה לעצמי, בלי מצלמות, בלי מבחנים סמויים, בלי ארבעים מיליגרם אטומין פעמיים ביום. עמדנו ליד עמדת האחיות ושתקנו. היה לילה, ...

שכבתי במיטתי מכוסה בשמיכה וקראתי את מגילת רות. זה היה הספר היחיד שמצאתי בחדר ריפוי בעיסוק. קראתי בקול, גאליה חרקה בשיניה ופתאום אמרה: "את קוראת יפה. על מה זה?" עניתי: "על האש והפנינה". גאליה הפסיקה לחרוק: "חשבתי שזה תנ"ך". "זה תנ"ך" אמרתי "רות היא האש והפנינה". "תביא סיגריה" אמרה גאליה בתקווה שהלך רוח פיוטי ישרה עלי נדיבות. אמרתי שאין לי ...

העולם בנוי חדרים חדרים. חולי נפש מאכלסים את העולם. הם נכנסים לחדרים ויוצאים מהם. מסתדרים בשורה באמצע העולם ומחכים לתורם לבלוע כדור. גם אני עומדת בתור וגאליה, שותפתי לחדר, עומדת לפניי. היא מתנדנדת וחורקת בשיניים התותבות. צליל בלתי נסבל נישא מעל התור, עובר את מחיצת הזכוכית ונוגע באוזניו של ניר, האח התורן. הוא ניגש לגאליה וצועק: "את רוצה לבידוד?" היא ...

לנטלי היו חסרות כמה שיניים. כשחייכה, ניצנוץ מוזר נדלק בפיה. הבחנתי בפס שקוף של נייר דבק על שיניה. דמותה עוצבה בהתאם לתפקידה. חולת נפש טיפוסית עם תיק שסחבה איתה תמיד, עם כרס קטנה, עם שיניים הרוסות. כשהחליפה חולצה בנוכחותי, נשארתי בחדרה עד שעת כיבוי האורות ואחריה. הסכמתי לשכב תחתיה. מעלינו הייתה מצלמה, אח עקב אחרי תנועותינו על המסך. תיארתי לעצמי ...

אישה מרחפת בתוך ביצת זהב. שערותיה האדומות רוקדות כמו נחשים מלאות דם. היא פוצה את פיה ומילה משונה מתעופפת מתוכו. לשווא מחכה אני לשמוע מילת אמת. דבריה חלקים ונפתלים כמו נחשים, היא עצמה נחש, נחש המתחזה לאמא אדמה. דיור מוגן הוא ביצת זהב. חולי נפש שמורים בה כפנינים נטושות. האישה זכתה בהן מן ההפקר ועכשיו הן בידיה, גולשות מבין אצבעותיה ...

  אחרי המאורע עם הארגז ועם המיץ האדום פתחתי אינסוף פריסות טארוט וכל פריסה הובילה למוות. שמתי לב לשני קלפים: אביר המטות שסימל התפרצות אלימה ושמונה חרבות בו הייתה מצויירת אישה קשורה בחבלים עומדת בין חרבות נעוצות באדמה. הרגשתי שאין לי זמן. המוות מתקרב, אולי עוד רגע, אולי עכשיו. ניגשתי לאח ואמרתי לו: "אם משהו יקרה לי, תדע שיש מי ...

  חולה נפש צלוב על מסך הטלוויזיה. אח עייף מביט במסך ורושם את תנועותיו של ישוע המשוגע, ישוע הערבי, חאמיס שמו. חאמיס שוכב במיטה בחדר קשירות. ידיו ורגליו קשורות ברצועות עור לקורות המיטה, רצועות חודרות לבשרו המאדים, המכחיל ולבסוף המצהיב. חאמיס שר בערבית, שיר אהבה או שיר מלחמה, שתיהן רחוקות ממנו כרחוק ישועה מישוע. אנחנו עדר שפוף פעור פה שהתקבץ ...

    כולם במחלקה עישנו. כשאתה נעול בין חומות הרודפות חומות, בין חומות האוכלות חומות ומולידות חומות חדשות, חי על כדורים שאת שמם אינך יודע, תמיד רדום, תמיד מוכה ואנוס ואבן מאירה את דרכך אל האַין, אבן בפני הרופאים והאחיות, אבן בלבם, אבן בלבך, ראוי שתלמד לעשן, ראוי שתעשן גם אם אינך סובל את ריח העשן, גם אם אתה חרד ...

בבוקר פתחו את החצר ויצאנו לעשן. הייתה רק מצית אחת, אצל האח, הוא הדליק סיגריה לכמה אנשים וכולנו הדלקנו אחד מהשני. זה היה יפה, שתי סיגריות נפגשות וביניהן פורצת אש. ניגש אלי בחור בשם יורי והתחלנו לדבר ברוסית. הוא אמר לי להזהר מאנשים במחלקה. יש כאן הרבה פושעים מסוכנים ואלימים. זאת מחלקה לאלה המסוכנים לעצמם או לחברה. עדיף להתבודד ולא ...