AFTER HADES PARTY עולה מעולם המתים

תחילה הייתה פליאה אחר כך טבעתי. עיניי היו פקוחות בתוך המים. אך האם היו אלה מים? זמן או אהבה נשאו אותי אל הקרקעית. גופי היה כתם דיו. כמו מה זה נראה לך? הלוואי ותאמרי "חופש".

אישה אשר רוח בה מכרה את נפשה לאישה אשר אין בה דבר מלבד דוב משתולל אישה אשר רוח בה הביטה בעיניה של אשת דוב ומצאה שאהבה בוערת נראית בדיוק ככה דוב מרטש נפש אישה

הריסים שלך. מה מותר לי לומר מלבד "הריסים שלך"… אני מניחה עליהם את שלג לבי. עכשיו את כמו הילדה שאהבתי בגיל שש. שלג על הריסים שלך. מה עוד מותר לי לומר…

    גם בתוך הלהבות יש מיטה וסקייפ. שתי נשים מחוץ לאמונה וכפירה, מעבר לטוב ורע. תני לי את ידך מוקפת לשונות אש אהבה היא שטות גדולה צחוקך קדוש.    

והנה את שולפת אקדח. את יורה בדיוק ללבי להדליק אור חדש. לא זה שפיארת והיללת. אני לא עומדת לזהור בשמי השירה. אני עומדת לשמוע את קולך חוזר על הקולות הקודמים לו אומר: מוטב היית מתה.

את עומדת ללמד אותי כאב. לקחת מחר את שנתת היום. מילות אהבתך, נשיקה, ידך בידי, זה מעולם לא ניתן לי בעצם. זאת אמת, זה חקוק בסלע, אבל את שוחקת סלעים בן רגע, הו מלכת הזמנים העצובים. את הופכת את כדור חיי ללא אזהרה והנה אני שרועה באשפתות רגע אחרי שהילכתי במחלצות משי. הקשה ביותר זה להאמין בטוב לבך. אני עושה ...

אצלי כאב בכל מילה. אצלך בהירות. כמו גבר את מוליכה אותי לאור חדש בלי רחמים. ואם האור מכאיב לי אם המילה "אהבה" עודנה מפרכסת על לשוני "אלה געגועים לסיר הבשר" את אומרת וחיוכך  יפה מאלוהים

אני גוש חסר צורה שרוצה רק אהבה, המון אהבה, רוצה נואשות ומסכים לכל למענה. גוש שמתנהג יפה כדי שלא יעזבו. והוא כשלעצמו חסר גבולות ומטרות, חוקים ורצונות. עזובה שולטת בו, הזנחה ותהו. ריקבון, זבובים, תולעים ואהבה מתנוססת מעל כל אלה כמו דגל בוער. גוש שמסוגל לאהוב ולא מסוגל לשום דבר נוסף. לקבל צורה מוגדרת, להפוך ייצור אוטונומי או אפילו אדם. ...

  אני לוקחת בחזרה את הצעתי לשבת במטבחך החשוך ולהקשיב לנשמות תועות ביחד. הרבה יותר ניסי וחלומי להתבונן בך באור חזק בעודך מדברת על מכירת דירה. את מראה לי את פנייך ואני קוראת בהם נס גדול. מהו קול הנשמות לעומת פנייך… הם כמו מעשה בראשית, קורים כל רגע מחדש. אין סוף להבעות ולדמויות נשים שעוברות בהם במהלך שיחתנו. אור חזק ...

  תתפללי על בעילת דוב את נפשה. ברחם אימך לא קראת לאהבה בשם "כאב". תתפללי בשפתיים פתוחות מכיס המרה אל הפה. ואל תחקרי  במופלא ממך.