AFTER HADES PARTY עולה מעולם המתים

    פִיךְ נִצְמָד לצווארי. יָדֵךְ עַל שָדִי. בְּלִבִּי בּוּעָה  וּבָתוכהּ אִישָׁה אַחֶרֶת. דַּם מַכֶּה עַל הדָּפְנוֹת. הָאִשָּׁה לֹא יְראה. בועה שְׁקוּפָה, אֵיתָנָה מְגִינָה עָלֶיהָ. חֹמֶר טָמִיר. בִּשְׁבִילָהּ הוּא זֹהַר אֱלֹהִי חֶסֶד בְּעָרוֹב הַיוֹם שׁוֹר הַבָּר. בִּשְׁבִילֵךְ דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד. כף הקלע.  

        מילים: איליה גוף  לחן: אדוארד קולמנובסקי שר: מארק ברנס  אני מחייך אלייך שוב אני נפרד ממך מאהבתי ומגורלי מפחד שלא תעמדי בכך ותפרצי בבכי אני מחייך אלייך המאה שלנו חסרת מרגוע עברנו סערות ומלחמות לא אחת היינו קרובים למות אבל אני חייכתי אלייך לפעמים מחשבות הן כמו עננים לפעמים הקנאה מייסרת אותנו אבל אחד מהשניים חייב ...

      מילים: דינה נפומניאשצ'איה לחן: ולדימיר שאינסקי.   אמא של ממותה הקטן (לבקשתה של איריס אליה-כהן)   בים כחול אל אדמה ירוקה אני שט באונייה לבנה גלים ורוח לא מפחידים אותי אני שט אל האמא היחידה בעולם אני שט דרך גלים ורוח אל האמא היחידה בעולם אני רוצה להגיע מהר אל האדמה "אני כאן! הגעתי!" אצעק לה. אצעק ...

    אנחנו (אני וענת לויט) מתחילות סדרה של שירים, בעצם קטעי שירים מולחנים ומושרים שנתרגם מרוסית. לכל שיר נצרף קישור לוידאו עם הביצוע המקורי. נביא תמיד רק כמה שורות . זהו יופי שגדלתי עליו ואין שום סיבה שחבריי בבננות יקופחו ולא יטעמו מיופי שמימי שכזה. הנה ילדותי פותחת פה ומדברת עברית, ילדות שלא ידעה על קיומה של השפה האקזוטית הזאת. ...

גַּם אִם אֶתְפַּשֵּׁט לְפָנַיִךְ מבטֵך יְרַחֶף עַל פְּנֵי גּוּפִי וַיִּרְאֶה אוֹר בִּמְקוֹם עוֹר כְּמוֹ תְּמוּנוֹת בִּצְפַת. "מַה אֶעֱשֶׂה לָךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מעליי" אָתְּ שׁוֹאֶלֶת. "רְאִי" אֲנִי עוֹנָה וְיוֹדַעַת שאושלך לַיָּם.

    היא רצתה להיות מרפאת. להעביר ידיים באוויר ולתקן את הקרעים בגוף הדקיק. אבל היה לה אגו עצום של משוררת. עם אגו כזה לא באים לרפא חולים. עם אגו כזה רוקמים חולאים חדשים ושולחים לעולם, רוחות רפאים חיוורות עם דם על השפתיים. ככה היא חייתה. רצתה לרפא ועשתה את ההיפך. עד שיום אחד שמעה שיחה בין זרים. "בסוף אני ...

זוכרת איך פגעתי בך? שיערך עף אלי כמו נשר   יושרך נעשה גוש מלח מכאיב חפרתי בור באדמה ושכבתי בו להחלים מפגיעתי בך כי רעה. נשר בוער מעלי. אור רועה על חזי. אדמה.

  ורה פבלובה הבנתי היכן נמצאת הנשמה, בשכבת העור התחתונה, העדינה ביותר, הפנימית, זו הקרובה יותר לבשר הגוף, שמבדילה בין כאב לליטוף, ויותר מליטוף מבקשת כאב. תרגום מרוסית: שרה כוי, ענת לויט  

        מלאך מתהלך על האדמה. אדם מביט באורות העיר מתוך החשיכה. אני יוצאת לעשן. עומדת עם מצית בוער בידי. רוח נועצת סכין בבטני. אש עולה אל פניי. שלג מכסה את מגבעות העוברים והשבים כשמלאך בא לעיר.        

היא אמרה: "את לא תאבדי אותי אם תהיי רגועה". וידעתי שעלי להיות רגועה בכל מחיר, למרות האיום ולמרות הפחד. רעדתי מרוב רצון להיות רגועה, ידיי רעדו, פי יבש, הלב השתגע ועיניי הביטו באימה, מצפות לגזירה. "את לא רגועה" היא אמרה "את מלחיצה אותי. זה לא ילך ככה." נחנקתי והפסקתי להרגיש את קצות האצבעות. השלכתי את עצמי על מחבת גדולה והבערתי ...