AFTER HADES PARTY עולה מעולם המתים
את עומדת ללמד אותי כאב. לקחת מחר את שנתת היום. מילות אהבתך, נשיקה, ידך בידי, זה מעולם לא ניתן לי בעצם. זאת אמת, זה חקוק בסלע, אבל את שוחקת סלעים בן רגע, הו מלכת הזמנים העצובים. את הופכת את כדור חיי ללא אזהרה והנה אני שרועה באשפתות רגע אחרי שהילכתי במחלצות משי. הקשה ביותר זה להאמין בטוב לבך. אני עושה מאמץ, קוראת את מכתבייך משמאל לימין, מלמטה למעלה, ורק כשפנייך עולות מולי בבהירות מרפאת, חיוכך יפה מאלוהים אומר לי: "רק טוב צפון פה." אור גנוז מאיר את פנייך, רק טוב מצייר תווים כאלה, אין לי ספק. ובכל זאת אני רועדת בטרם הכדור יתהפך. לבי נעצר, אני נופלת לתהום ומתחיל הלימוד. כאב חד, כאב עמוק, כאב מופלא מכל שיר. רזי הכאב עומדים להתגלות בפניי, אני כמעט נרגשת, כמעט מצפה, הרי אני יודעת שזה הלימוד האמיתי. ומחלצות משי, נו טוב, זה שובע טיפשי.
אכן מחלצות יופי זה שובע טפשי- משפט פניני ותובנה מדהימה
גוזרת ושומרת
תודה, חנה
בוקר טוב לך!
ועצה חכמה למספרת המיוחדת שלך ,מלכת הזמנים העצובים
– תגידי לה ,שלא תיקח כלום ,ממי שנותנת ברוחב לב היום ,כדי לקחת
מחר
בקר טוב גם לך שרהלה יקרה
גשם ראשון ,ואתמול אמרו לנו שאפשר בגשם הזה לבקש משאלות
פיית הגשם קשובה
אפשר להסתופף מתחת למטריה שלה
בלי
חשש:)))
לבה רחב וכולו טוב
היא נותנת לגמרי, לתמיד
רק ראייתי המוגבלת
מסתירה ממני את השפע
ומתמקדת במחסור
אין צורך לומר לה כלום
היא יודעת לבד
וגם אוהבת אותי
פשוט חכמה ממני
ומכולם.
לבה רחב וכולו טוב
היא נותנת לגמרי, לתמיד
רק ראייתי המוגבלת
מסתירה ממני את השפע
ומתמקדת במחסור
אין צורך לומר לה כלום
היא יודעת לבד
וגם אוהבת אותי
פשוט חכמה ממני
ומכולם.
אשרייך ששיעוריך ברורים לך
המודעות היא מחצית הדרך לריפוי