כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)

    הָאַלְבַּטְרוֹס   מתוך 'פרחי הרוע' מאת שארל בודליר מצרפתית שמעון ריקלין   אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת, מְשַעַשְׁעִים עַצְמָם לְעִתִּים בְּלָכְדָם אַלְבַּטְרוֹסִים,עוֹפוֹת יָם אַדִּירִים, הַמְּלַוִּים אֶת הַסְּפִינָה בַּעֲצַלְתַּיִם, לְאִטָּם,   בְּעוֹדָהּ מַחְלִיקָה עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת מְרִירִים.     וְהִנֵּה, אַךְ אֶל קַרְקַע הַסִּפּוּן יוּטָחוּ, כֹּהעֲלוּבִים מַלְכֵי הַתְּכוֹל, כֹּה מֻשְׁפָּלִים, אֶבְרֵיהֶםהַלְּבָנִים, הַגְּדוֹלִים, מֻעֲכוּ, כִּמְשׁוֹטִים רָפִים לְצַד גּוּפָם מִדַּלְדְּלִים.    אֵיךְ נָפַל הוּא ...

דרך הייסורים של כתב יד מאושר – הטלפון זה הולך בערך ככה:   א. "שלום, אפשר לדבר עם יוחנן גירון?" "מדברת אמא שלו." "אני כאן מהוצאת ממול, הוא שלח לנו כתב יד…" "באמת? מתי?" "אהה.. לפני, שנייה, אני בודק… כן, בינואר." "באמת? מה הוא חוזר ארצה? הוא לא אמר לי שום דבר?" "מה זאת אומרת חוזר ארצה?" "לפני כמה שנים, ...

  משהו ברוח אחרת. קצת יותר קל, אוורירי משהו.  השמלה והרוח לא רוצה מסיבה בערב, לא רוצה להתחשב בגרב, לא רוצה להתבייש, לא רוצה להילבש, אומרת השמלה, ולא מוכנה לשמוע מילה.   בא הרוח ובלי להתלבט ובלי להסתלבט עם השמלה האדומה מפלרטט. לרגע היא רוצה שיתנפנף, אבל הוא מציע בואי נזדנגף. מעל הסֶנְטֶר או הכיכר? אני גמיש, הרוח שר. טוב ...

      אני לא אדבר על זה. וגם אתם לא. http://anfassung.wordpress.com/2010/03/13/anatkam/ http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15454&blogID=211  

  "מה יהיה?" זו שאלה שמאלנית שמתי לב שבכל פעם שצריך לקבל החלטות קשות חוזרים אצלנו לעבר. "שכחת את הפרעות בחברון," אומרים לי, "שכחת את פיגועי ההתאבדות, שכחת למה יצאנו למלחמת העצמאות, סיני, ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים, לבנון א' , חומת מגן, לבנון ב' ועופרת יצוקה." מי אמר ששכחתי? גם את חורבן הבית ואת מסעי הצלב ופרעות ת"ח ות"ט ...

פתרון אנושי לבעיית ילדי העובדים הזרים ברוח ישראל סבא   שנת הלימודים מתקרבת לסיומה, ושוב יעלה על הפרק גירושם של ילדי העובדים הזרים. אין בדעתי לגנות את שאיפתו של שר הפנים על רצונו לסלק מן הארץ ילדי העובדים הזרים ואת הוריהם בתואנה שהדבר אכזרי. אין בדעתי להזהיר את שר הפנים, שהגירוש יעמיד אותנו בשורה אחת עם… מה פתאום אותנו? הוא ...

  דרך ייסוריו של של כתב יד דחייה "אג"נ, קיבלנו את כתב היד שלך ועיינו בו. לצערנו החלטנו שלא להוציאו לאור. אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך הדרך, בברכה…"   על "סקס מוכֵר" ופורנוגרפיה דיברתי, וגם על גרפומניה הרחבתי את הדיבור, אבל נראה לי שהדבר הכי כואב בכל הסיפור הזה, הוא כאשר ישנו כתב יד כתוב בכישרון, הוא מקורי, הוא עוסק ...

על שליחות והשתלחות בימים אלה נקלעתי לצירוף מקרים שבו נטלו חלק (מלבדי) ויכוח פסבדו-ספרותי וירטואלי וגם מפגש בין אנשים בשר ודם: בין בודהיסט (גיל אלון) ואיש תיאטרון (אמיר אוריין). הוויכוח הווירטואלי (מבחינתי לפחות) נסב על האופן שבו יש לבקר יצירה. ניסיתי לשכנע, בלי מי יודע הצלחה, כנראה, שלסגנון כתיבת הביקורת יש חשיבות. חשוב כמובן לנמק כל טיעון ולהביא הוכחות, ועדיין, ...

נכנסתי לבלוגו של אהוד פדרמן בעניין ה"לא" וראתי את שם הבלוג, דובר שפת הים, וזה הזכיר לי שיר שכתבתי בעקבות ניסיונות חוזרים ונשנים לעבור מבחן מעשי לרישיון סקיפר. שפת הים     כמה וכמה לשונות למדתי בימי חיי, ולבסוף גם את שפת הים ניסיתי לרכוש. ואולם, לשון החול היתה כחצץ בין שיניי, האדוות הקטנות שבראשי הגלים, המכוּנוֹת ברבורים – כברווזונים ...

    גבולות הסקס לעיתים תכופות יותר ויותר אני קורא בעיתונים על קולות המחאה היוצאים נגד דרישת ארצות-הברית להקפאת הבנייה של בתי יהודים מעברו המזרחי של הקו הירוק. הטענה העיקרית כנגד הדרישה הזאת היא, שהיא אינה מביאה בחשבון את הריבוי הטבעי, שהוא מצווה מן התורה וצו לאומי ליצור יתרון דמוגרפי. ובאמת, יש משהו לא טבעי בדרישה הזאת. דרכם של יהודים ...