כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)

שורות ליום העצמאות     השורה שהיתה רק שלו התמלאה, ולרגע הסרתי מבט וכבר נוספו עוד שלוש.   כעת יש הרבה ללכת לעבור על פני עוד שורות עוד קברים –   עד אליו.   הנה רק הגעתי, לשתוק יפה שלום, להגיד משהו על החיים. תם היום, תמה העצמאות נשאר רק הזיכרון.  

אני יודע שאיש כאן לא יחשוב שהוא עומד בתחרות פואטית קשה, אבל נראה לי שמדובר כאן במשהו פשוט מסוכן.

  מגילת העצמאות בעקבות הרצאה על קורות מגילת העצמאות, קראתי את מגילת העצמאות מראשיתה ועד סופה.   תמצאו שם דברים שלא חשבתם שתמצאו בה  ולא תמצאו בה דברים שכן חשבתם למצוא בה. נראה לי שזה חומר קריאה מתאים לימים הקרובים – מעורר מחשבה, שמחה וצער. http://www.knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm  

ואחרי שסתמנו את הפה כל כך יפה, אפשר סוף סוף לשאול את השאלות: מי נתן את ההוראה לחסל ולהרוג חפים מפשע? האם הוא ייעצר? האם הוא יישפט? האם יהיה איזה ראש ממשלה שיתפטר כשלא יקבל תשובה על השאלה הזאת "מי נתן את ההוראה?"? ואנחנו, האם למדנו משהו מסתימת הפה הזאת שלנו?

  דרך הייסורים של כתב יד מאושר – ההסכם סוף סוף התקבל כתב היד ונחתם חוזה לשביעות רצון כל הצדדים… רגע! שביעות רצון כאן היא דבר בעייתי. במקרים רבים מרגיש המחבר שדפקו אותו עד העצם. הוא מתלונן על שלא קיבל מקדמה, שהאחוזים פעוטים, שרוצים ממנו חמישים אחוז על כל סרט או תרגום שייעשו מספרו, ועוד כהנה וכהנה תנאים שונים ומשונים. ...