כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)
הָאַלְבַּטְרוֹס
מתוך 'פרחי הרוע'
מאת שארל בודליר
מצרפתית שמעון ריקלין
אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת, מְשַעַשְׁעִים עַצְמָם לְעִתִּים
בְּלָכְדָם אַלְבַּטְרוֹסִים,עוֹפוֹת יָם אַדִּירִים,
הַמְּלַוִּים אֶת הַסְּפִינָה בַּעֲצַלְתַּיִם, לְאִטָּם,
בְּעוֹדָהּ מַחְלִיקָה עַל פְּנֵי תְּהוֹמוֹת מְרִירִים.
וְהִנֵּה, אַךְ אֶל קַרְקַע הַסִּפּוּן יוּטָחוּ,
כֹּהעֲלוּבִים מַלְכֵי הַתְּכוֹל, כֹּה מֻשְׁפָּלִים,
אֶבְרֵיהֶםהַלְּבָנִים, הַגְּדוֹלִים, מֻעֲכוּ,
כִּמְשׁוֹטִים רָפִים לְצַד גּוּפָם מִדַּלְדְּלִים.
אֵיךְ נָפַל הוּא מִמָרוֹם, הַנּוֹסֵעַ הַמְּכֻנָּף,
יָפֶה כְּכָל שֶׁהָיָה, כַּמָּה נִלְעָג כִּעוּרוֹ,
אֶחָד מִקְטֶרֶת מַלָּחִים לְמַקּוֹרוֹ יִדְחַף,
וְאַחֵר יְחַקֶּה אֶת צוֹלֵח הַשְׁחָקִים בְּשִבְרוֹ.
הַמְּשׁוֹרֵר, דּוֹמֶה הוּא לִנְסִיךְ הָרְקִיעִים,
הָרוֹדֵף סְעָרוֹת וְצוֹחֵק לְכָל יוֹרֵה-קֶשֶׁת,
עַל הָאָרֶץ גּוֹלֶה בְּקֶרֶב בּוֹזִים מְרִיעִים,
כּוֹשֵׁל עֵת כְּנַף עֲנָק בִּרְעוּתָהּ נוֹקֶשֶת.
L'Albatros
Souvent, pour s'amuser, les hommes d'équipage
Prennent des albatros, vastes oiseaux des mers,
Qui suivent, indolents compagnons de voyage,
Le navire glissant sur les gouffres amers.
Prennent des albatros, vastes oiseaux des mers,
Qui suivent, indolents compagnons de voyage,
Le navire glissant sur les gouffres amers.
À peine les ont-ils déposés sur les planches,
Que ces rois de l'azur, maladroits et honteux,
Laissent piteusement leurs grandes ailes blanches
Comme des avirons traîner à côté d'eux.
Ce voyageur ailé, comme il est gauche et veule!
Lui, naguère si beau, qu'il est comique et laid!
L'un agace son bec avec un brûle-gueule,
L'autre mime, en boitant, l'infirme qui volait!
Le Poète est semblable au prince des nuées
Qui hante la tempête et se rit de l'archer;
Exilé sur le sol au milieu des huées,
Ses ailes de géant l’empêchent de marcher.
— Charles Baudelaire
יפה מאד. וכיף שהבאת את המקור. לא שהצרפתית שלי משהו, אבל זה בהחלט פריט חובה לדעתי. היו לנו כמה דיונים על זה כבר, פה, בבננות.
חזרתי. יש כמה צירופים ממש יפים. מאד ציוריים.
ובלי שום קשר, המילים המחוברות הן לא בכוונה, נכון? טעות הקלדה, אני מניחה.
כל הכבוד על התרגום.
תודה, חגית.
יפה מאוד שמעון תרגומך לשיר במיוחד כשאני מכירה את התרגום המיושן של אליהו מייטוס
אוהבת את השיר הזה של בודליר אחד הטובים שלו
התרגום נעשה כדי להכניסו לאחד הספרים. תרגומו של מייטוס עמד לנגד עיני, וכן תרגומים לשפות אחרות. מקווה שהקפתי את כל המשמעויות שיש בשיר.
שמח שנהנית.
"אביר הממריאים- עד מה ירד פלאים הוא
שורה מהשיר בתרגומו של מייטוס
ולעומתה "איך נפל הוא ממרום הנוסע המכונף" בתרגומך
ממש מצא את ההבדלים
יפה הביטוי "נוסע מכונף" אהבתי
אני מקווה שיש תרגום חדש גם ל"זקן והים"(יש?) צריך לגאול את הקורא מהעברית הארכאית המכבידה בתרגום
היי שמעון
מדים לקרא המילים טסות לפנים.
וגם אתה שצלחת את התרגום.
מענין, למה בחרת בשיר הזה, ניראה חודש לוקח עד שהמילים באמת יושבות… בחברותא.
להתראות טובה
זה אכן לקח את הזמן שלו.
כמ שכתבתי קודם זה היה ציטוט מספר שאנחנו מוציאים.
להתראות.
התרגום גם יפה וגם נאמן. בניגוד לאמירה השובנסטית על נשים שאו שהן יפות או שהן נאמנות. הצלחת לשמור על המוסיקליות.
שמעון התוכל בבקשה לכתוב כמה דברים על השיר ?
אני חושב שהמצע עליו "מונח" השיר הוא מיתוס על האלבטרוס כמתואר בשיר שהוא מלך השמיים, מעל הים, ואיש לא יוכל לפגוע בו. אחת האמונות של ספנים היתה שאם פוגעים בו יקרה אסון.
כל זה, על פי הבנתי כדי להשוותו למשורר, שטס בשמי שירתו, אך כשהוא מופל ארצה הוא נעשה קורבן ללעג ולקלס, שזה דבר שאנו עדים לו בכל יום ויום, ואפילו בבלוגייה הזאת.
שמעון, השיר יפה מאוד בתרגומך. קראתי וחשבתי על:
"איך נפלת משמיים הֵילל בן שחר".
חג שמח.
תודה, תלמה.
גם אני חשבתי עליו, על ההילל ההוא כשקראתי וכשעבדתי על השיר. כמה עצוב להיות הילל בן שחר או אלבטרוס או משורר.