כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)
גבולות הסקס
לעיתים תכופות יותר ויותר אני קורא בעיתונים על קולות המחאה היוצאים נגד דרישת ארצות-הברית להקפאת הבנייה של בתי יהודים מעברו המזרחי של הקו הירוק. הטענה העיקרית כנגד הדרישה הזאת היא, שהיא אינה מביאה בחשבון את הריבוי הטבעי, שהוא מצווה מן התורה וצו לאומי ליצור יתרון דמוגרפי.
ובאמת, יש משהו לא טבעי בדרישה הזאת. דרכם של יהודים שהם מתרבים, וככל שהם מתרבים יותר הם זקוקים למקום רב יותר, לבתים, לבתי ספר, מבני ציבור, גנים ציבוריים, שהרי אי אפשר לכלוא יהודים בתוך שטחים קטנים המגודרים בגדר או בחומה – יהודים זקוקים למרחב מחיה.
הבעיה הוא שבשכנות ליהודים האלה גרים ערבים. הערבים, בניגוד ליהודים, אינו חושבים על הריבוי הטבעי במונחים דתיים או לאומיים. הם פשוט חושבים על סקס. הם רוצים להשביע את תאוותם המינית. הם אינם מבינים שבעקבות זאת הם מתרבים, והִתרבות מסוג זה אינה טבעית – ולכן אין להעניק להם אישורי בנייה לבתי מגורים, למשל, לבתי ספר ולמבני ציבור כמו ליהודים (מובן שיש ביניהם פורעי חוק, שלא רק מתרבים באופן לא טבעי, אלא גם בונים בתים בלא רשיון).
לוּ רק בכך היה העניין לא הייתי מטריח את עצמי לכתוב ואתכם לקרוא על כך. אלא שהערבים שהתרבו באותה דרך לא טבעית מתחילים לתפוס מקום, ולמלא את מרחב המחיה של היהודים, ואת זה יש להפסיק, ויפה שעה אחת קודם.
יש להוציא צו מנהלי, שמעבר לקו הירוק יחסי מין מלאים ללא אמצעי מניעה בין בני זוג שלפחות אחד מהם הוא ערבי – אסורים.
ואולם, כיוון שאנחנו מכירים את הערבים לא מהיום, עד מהרה ניאלץ כנגד רצוננו להכריז על כל מיטה של זוג כמפורט לעיל כשטח צבאי סגור, ועל בני זוג ערבים כסוכנים זרים האסורים במגע.
כיוון ששאר מדינות העולם אינן מבינות עם מי יש להן עסק, מייד יקום קול צעקה, ויופעל עלינו לחץ מדיני ונספוג איומים בסנקציות ובמיני צרות אחרות (כל זה בתמיכת השמאלנים יפי הנפש, שגם ענייני ההתרבות הלא טבעית שלהם שווים דיון).
בסוף, חוששני, לא תהיה לנו ברירה ונצטרך להגיע עם הערבים לאיזו הסכמה. אני חושב שאם נעניק לערבים רשות לאונן באופן טבעי, זה יהיה צעד בונה אמון שיתקבל על דעת כל מדינות העולם הנאורות ויסלול דרך בטוחה לשלום, והרי זה מה שאנחנו רוצים כל הזמן.
מצחיק וכתוב בכישרון קומי
היי שמעון
גבולות הסקס שם נפלא לנושא כל כך- טעון- גבול ההפרדה.
סיום הפוסט על צעד בונה אמון… נפלא גבולות האמון.
להתראות טובה
מצחיק עד דמעות! הבעיה הדמוגראפית שאיך שלא מסתכלים עליה לא יוצאים ממנה.
בעיקר דמעות, לא?